ראש חודש לפני שבת / הרב אורי גמסון
חסידות על הדף
זבחים צא ע"א
תא שמע: מוספי שבת קודמין למוספי ראש חודש.
נסיונות יכולים להיות דבר מאוד מתסכל. לפעמים במהלך נסיון שעובר על האדם הוא מסוגל לפנות בשאלה מעומק ליבו אל הקדוש ברוך הוא: אתה לא יכול פשוט לקחת את היצר ממני? אתה לא יכול להעביר איזו רוח טהרה שתהפוך אותי למשהו אחר לגמרי? הרי אתה כל יכול, אז למה לגרום לי לעבוד כל כך קשה, אי אפשר להקל קצת?
תשובה, שהיא יסוד ובסיס לכל מי שמבקש להכניס עצמו בתוך היכל הקודש של עבודת השם המזוקקת, אומר רבי צדוק הכהן מלובלין (פרי צדיק, זאת חנוכה אות כה), על בסיס הצהרה זו המופיעה בין קפלי הסוגיה שלנו.
במסגרת הדיון אומרת הגמרא שאמנם מוספי ראש חודש קדושים יותר ממוספי השבת, אך למרות זאת מוספי השבת קודמים להם (ראה רש"י), ועל כך היא שואלת: כיצד.
אלא, שהצהרה זו, לפיה מוספי ראש חודש קדושים יותר, מעוררת שאלה: והרי קדושת השבת מגיעה ישירות מהקדוש ברוך הוא (שמות לא, יג) "כי אני ה' מקדישכם", אז כיצד יכול להיות שראש חודש, שנקבע בהתאם להחלטת בית דין אנושי, יהיה קדוש יותר?
כאן, אומר רבי צדוק, מסתתר מסר נפלא.
זה ברור שמבחינה אובייקטיבית, וודאי שהשבת שנקבעה והוקדשה לקדושתה על ידי הקדוש ברוך הוא, היא קדושה יותר מאשר ראש חודש, שקדושתו נקבעת על ידי ישראל, אבל לא זו מטרת הסוגיה כאן.
הסוגיה כאן עוסקת בשאלת התקרבותו של האדם אל הקדוש ברוך הוא – מלאכת הקרבנות, ובמקום הזה היא קובעת כי דווקא התקרבות שמגיעה מתוקף, ומתוך עבודת האדם – ראש חודש, יש לה סגולה גדולה יותר לקדש את האדם, מאשר קדושת השבת הבאה ונקבעת מלמעלה.
יש משהו בעובדה שהאדם עבד עבור הקדושה הזו, שגורם לה להיות יציבה וגבוהה יותר מאשר מקום שבו האדם אולי מקבל קדושה, ואף מרגיש אותה, אך היא איננה הקדושה שלו, הוא לא עמל עליה, ולא זכה בה, היא הגיעה אליו מלמעלה.
לכן, בפעם הבאה שנעמוד מתוסכלים מול הצורך לעבוד, ונבקש רק לרגע קדושה עליונה שתנוח עלינו, נזכור כי ראש חודש – קודם לשבת.
