איך למד הרב קוק סדר קדשים?
הרב דב קדרון
זבחים פז ע"א
בגמרא יש שאלות מעשיות רבות בענייני קורבנות שנידונו על ידי גדולי האמוראים לאורך כל תקופת התלמוד. זו אחת הדוגמאות שהביא החפץ חיים (תורה אור פרק א) לחשיבות של הלימוד בענייני הקורבנות, שחושב הקדוש ברוך הוא למי שלומד נושאים אלו כאלו מקריבן בפועל ויש בלימוד הזה כמה מעלות יתרות. ועל כך הוא כותב:
"מכל זה נוכל להתבונן עד כמה צריך האדם להזדרז ללמוד הסדר קדשים, שעושה בזה נחת רוח להקב"ה שהוא משתוקק שבזמן שביהמ"ק חרב יעסקו בניו על כל פנים בהלכות הקודש והמקדש וימחול להם עונותיהם, וגם שיש בו שני המעלות ביחד: מעלת התורה ומעלת הקורבנות, שעל ידי הלימוד יחשוב לו הקדוש ברוך הוא כאלו הקריב ממש. ... ועל כן בזמן האמוראים התעסקו בסדר הזה כמו בשאר סדרים והעלו הרבה ספיקי וטרחו לפשוט ולהעמיד ההלכה על בוריה עד שהיה להם הלימוד הזה חביב מאד בעיניהם שנשתבחו בו שזה למד תורת כהנים בתלתא יומין וסברה בתלתא ירחי [יבמות ע"ב], ואיתא במדרש שעל סדר הקדשים נאמר: "מצות ה' ברה מאירת עינים", וכן רבותינו בעלי התוספות והרמב"ם ז"ל כולם עמלו על זה הסדר בעיון נורא, וכמעט עוד יותר משארי סדרים, ועל כן גם היום עלינו לילך בדרכיהם ולהתחזק בדבר הזה".
כידוע, מרן הרב קוק זצ"ל כתב את ה"הלכה ברורה" על הש"ס בעל פה, מתוך הזיכרון שלו את לשון הרמב"ם, והעורך שהכין את כתב היד לדפוס, הרה"ג יעקב גרוסמן שליט"א העיד שבסדר קודשים הדיוק שלו בלשון הרמב"ם לא היה פחות מאשר בסדרים האחרים: מועד, נשים ונזיקין. כלומר: לימודו את סדר קודשים היה באותה דרגה כמו של הסדרים הנוהגים בזמן הזה.
