אין כללים לחזרה בתשובה! / הרב אורי גמסון
חסידות על הדף
זבחים קיג ע"א
אמרי: לא מיבעיא קאמר, לא מיבעיא חוץ לחומה דרחוקי רחקה, אלא אפילו לפנים מן החומה דקרובי קרבה ואימא תתכשר, קא משמע לן.
האם ישנם כללים לחזרה בתשובה? האם ישנם שלבים ברורים שבהם צריך האדם לצעוד בכדי שיוכל לחזור בתשובה באופן 'מקצועי'?
על שאלה מעניינת זו ניתן למצוא תשובה מורכבת, המליאה בהסברים קבליים, אצל רבי מנחם מענדל, ה'צמח צדק' מליובאוויטש (אור התורה, במדבר ג, חקת, "ביאור זאת חקת", פרק ג).
הוא פותח בשאלה מתבקשת שנובעת מתוך דברי הסוגיה שלנו, ושואל: במה שונה שחיטת הפרה האדומה מכל שאר הקרבנות, שדווקא היא חייבת להשחט מחוץ לחומות בית המקדש, בעוד ששאר הקרבנות חייבים להשחט דווקא בתוך תחומי המקדש?
היסוד, מסביר הצמח צדק, נעוץ בהבדל המהותי שבין קרבן רגיל, כל קרבן, ובין הפרה האדומה. הקרבן, כשמו כן הוא, מגיע בכדי לקרב בין האדם ובין הקדוש ברוך הוא, ואילו הפרה האדומה מגיעה בכדי למחוק את הריחוק שנוצר כתוצאה מן הטומאה הגדולה.
הדברים מקבילים, הוא מסביר, לעבודת השם הרגילה מול עבודת התשובה. בעוד שעובד השם בונה את הקשר שלו עם הקדוש ברוך הוא, הרי שבעל התשובה מתחיל במינוס, הוא צריך בכלל להסביר לריבונו של עולם שהוא מעוניין בקשר, אחרי שהוא עשה את מה שעשה.
בנקודה זו, הוא מסביר מצוי יסוד עצום.
עבודת הקרבה מכילה כללים, לא מתקרבים בכל מקום ובכל מצב. ישנם חוקים לאופני הקרבה, וצריכים לעמוד בהם. ישנו מקום שבו מתקרבים לקדוש ברוך הוא, וזה בית המקדש, וכל עבודת הקרבה צריכה להיעשות בתוך תחומיו, עם כללים ברורים ונוקשים.
לעומת זאת, עבודת התשובה צריכה להיעשות, נקודה. אתה בפנים, או בחוץ, עם כללים או בלעדיהם, אתה חייב לתקן ולמחוק את הריחוק שנוצר בינך ובין ריבונו של עולם. לכן דווקא פרה אדומה, שמייצגת את עבודת התשובה הגדולה ביותר, זו שטומאתה מדבקת וטוטאלית, נעשית מחוץ לחומות המקדש.
לומר לנו את המסר הבא: חטאת? נפלת? התרחקת? עכשיו תתקן! איך? מתי? ובאיזה אופן? זה לא משנה. פשוט לתקן!
