טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
החיטין, והשעורין, והכוסמין, והשיבולת שועל, והשיפון – שיפון
"מתניתין. החיטין, והשעורין, והכוסמין, והשיבולת שועל, והשיפון הרי אלו חייבין בחלה, ומצטרפין זה עם זה, ואסורים בחדש מלפני הפסח, ומלקצור מלפני העומר. אם השרישו קודם לעומר העומר מתירן, ואם לאו אסורין עד שיבא העומר הבא" (מנחות, ע ע"א).
שם עברי: שיפון שם באנגלית: Rye שם מדעי: Secale cereale
שם נרדף במקורות: דישרא שמות בשפות אחרות: ערבית – דוסר?
הנושא המרכזי: לזיהוי השיפון
ראו בהרחבה במאמר "בחטים, בשעורים, בכוסמין, ובשיפון, ובשיבולת שועל" (פסחים, לה ע"א). לקריאה הקש/י כאן.
תקציר: השיפון נזכר לראשונה במקורות התנאיים, וקיימות מחלוקות רבות בזיהויו. התלמוד הבבלי תרגם שיפון – דישרא, בדומה לכך רבים מן הפרשנים מארצות ערב זיהו את השיפון – דוסר, ומזוהה עם הצמח הנקרא בימינו שיבולת שועל (Avena sterilis). ביוונית נקרא צמח זה – Siphonion שם המזכיר את המילה המשנאית 'שיפון'. בערבית העממית מכונה שבולת השועל בשם שופאן (תמונות 1-2). י. פליקס זיהה, בדעת יחיד, על פי הערוך את השיפון עם חיטת הספלטה (תמונות 3-4). לאור זיהוי זה הסביר את דין המשנה במסכת כלאים (פ"א מ"א): "החטים והזונין אינן כלאים זה בזה, השעורים ושבולת שועל הכוסמין והשיפון ... אינם כלאים זה בזה". הכוסמין שלדעתו הם החיטה הדו-גרגירית (תמונות 5-6) דומים מאד לחיטת הספלטה.
חכמי אשכנז זיהו את השיפון עם הסקלה (Secale cereal), מין דגן הנפוץ בארצות אירופה וזיהוי זה התקבל בעברית בת זמננו (תמונות 7-8).
 |
|
 |
| תמונה 1. שיבולת שועל נפוצה - מין הבר |
|
תמונה 2. שיבולת שועל תרבותית |
 |
|
 |
| תמונה 5. חיטה דו-גרגירית צילם: Lustinus |
|
תמונה 6. חיטה דו-גרגירית מקור: |
 |
|
 |
| תמונה 7. שיפון בר צילם: Fir0002 |
|
תמונה 8. שיפון תרבותי צילם: LSDSL |
מקורות עיקריים:
מ. א. כסלו ואורית שמחוני, 'הכשרות של מצה העשויה מקמח שיפון', בד"ד 26 ניסן תשע"ב, עמ' 35-48
ז. עמר, חמשת מיני דגן, בהוצאת מכון הר ברכה, תשע"א, עמ' 50-59.
י. פליקס, הצומח והחי וכלי החקלאות, עמ' 161.
לעיון נוסף:
סיכום השיטות השונות לזיהוי השיפון ראה: אלבוים חיים צבי, מסורות הזיהוי של צמחי משנת כלאים. עבודה לקבלת תואר מוסמך, אוניברסיטת בר אילן, עמ' 161-164.
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.