האם יש כיבוס בעדשות מגע?

הרב דב קדרון

זבחים צג ע"ב

במסגרת הנושא של כיבוס בגד שהוזה עליו דם חטאת, נאמר במשנה שהחיוב לכבס את הבגד בתוך העזרה חל גם על בגד שעשוי משק. רש"י מסביר שסתם בגד שנזכר בתורה עשוי מצמר או מפשתים, ואילו שק עשוי מ"נוצה של עיזים". לפי הרבה מפרשים, וביניהם הרמב"ם (בהקדמה לפירושו לסדר טהרות, עיין במשנת טהרות כלים כז,ב), שק עשוי משיער של עיזים, ומכאן הקשו אחרונים (עיין מנחת חינוך מוסך השבת יג,ד) איך פסק הרמב"ם בהלכות שבת (ט,יא) שאין סחיטה בשיער, והרי במשנה כאן בזבחים נאמר שיש כיבוס בשק שעשוי משיער, ולדעת הרמב"ם סחיטה היא כיבוס.

ביישוב הקושייה כתב הרה"ג אברהם חנונו (בכתב העת: קול התורה נ, תשס"א, רלו – רלט) שהגדרת מלאכת כיבוס האסורה בשבת היא: פעולה שגורמת ללכלוך הבלוע בבגד לצאת. לפי זה, בסתם שיער אין שייך כיבוס, כי המים לא נבלעים בתוכו, אבל כאשר עושים מן השיער אריג, כמו שק, שנוצרות בו נקבוביות, אז שייך בו כיבוס, כי יש בכוח המים להיכנס לנקבוביות ולהפליט משם את הלכלוך.

הוא דן בנושא הזה בקשר לשאלה האם מותר להשרות בליל שבת עדשות מגע, העשויות מחומר הבולע כ-70% מים, בתוך תמיסה המנקה אותן היטב. הוא מביא בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל שפסק שאסור לשים את העדשות בתמיסה, כי הניקוי שלהן נחשב לכיבוס, אולם לעומת זאת הביא פוסקים אחרים שמתירים, כי לדעתם הניקוי של העדשות לא נחשב למלאכת כיבוס. מסקנתו היא שראוי לנקות היטב את העדשות לפני שבת, ובליל שבת להשרות אותן בתמיסה רק כדי למנוע את התייבשותן, וזה מותר לכל הדעות.