|
איך מבקשים / הרב אורי גמסוןחסידות על הדףמנחות נז ע"ב
העובדה שהמנחות היו צריכות להיעשות דווקא מחמץ ולא ממצה היא דבר פלא, ואכן תורת החסידות מוצאת בעובדה זו כר נרחב להפיק ממנו יסודות בעבודת השם.
אחד היסודות הללו נלמד על ידי רבי מנחם מענדל, ה'צמח צדק' מליובאוויטש (מאמרי אדמו"ר הצמח צדק – הנחות, ב – תולדות – ויחי, ד"ה "מזמור לתודה"), במאמר רווי סודות ומושגים קבליים.
המילה 'מנחה' הוא מסביר, מורכבת על פי הקבלה משלשה חלקים: 'מ"ן', ח, ה.
כל שלשת החלקים הללו מייצגים מהלך אחד שמורכב נדבך על גבי נדבך.
שכן המושג מ"ן, בספרות הקבלה מייצג את ההתעוררות מצד העולם – היהודי, שמבקש להביא עליו את חסד השם. אבל כיצד הוא יצליח 'לשכנע' את הקדוש ברוך הוא להאיר עליו, ולרחם על נשמתו באור אלוקי זך?
בדיוק בשביל זה, אומר הצמח צדק, מגיעות האותיות 'ח' ו'ה'. משום ש'ח' מייצגת את הספרה שמונה, ושמונה הוא מספר שמייצג את מה שלמעלה מהטבע. שכן בעוד שהמספר שבע הוא המייצג של הטבע - שבע מידות, שבעה ימי שבוע, שבע שנים לשמיטה, הרי שהספרה שמונה היא מה שמעל לכל זה. מעל לטבע.
אם כך, הצעד הראשון ב'המשכת המ"ן', היינו בעוררות חסד השם עלינו, הוא להכיר בכך שישנו שמונה, שישנו מעל הטבע, כך שחוקי הטבע שאנחנו רואים הם רק הרובד החיצוני של ניהול העולם, בעוד שהרובד הפנימי נמצא במה שלמעלה מהטבע, שאליו אנחנו שואפים להגיע ולהכיר. וכיצד מגיעים להכרה ברובד זה?
על כך מגיעה האות 'ה', שמייצגת בספרות הקבלה את מידת המלכות, שבמופע הפנימי שלה היא המקום המקבל, המקום הריק, המקום שמכיר בנזקקות של עצמו.
הסיבה שהמקום הנזקק מקביל למלכות, היא משום שמלך לא יכול להיות מלך, אם לא שהעם יחליט כך, וכך יוצא שהמלך הוא הנזקק הגדול ביותר – הוא זקוק לעם שיכיר בו.
כך, שתחושת הנזקקות, שמגיעה מהכרה פנימית שאנחנו לא באמת מנהלים את העולם, וחוקי הטבע הם בסך הכל תמונה מראה חיצונית לסיפור האמיתי, לפיו הקדוש ברוך הוא מנהל את העולם, הם הבסיס לגרום לקדוש ברוך הוא לרצות להעניק לנו מעט אור, ולתת לנו מעט חסד.
במקום הזה, פוגשת המנחה – היינו המ"ן שמונע מהאותיות 'ח' ו'ה', את המצה. משום שהמצה, בחוסר טפיחתה מייצגת את תנועת השפלות והביטול שבנפש, ולכן דווקא היא יכולה להיות זו שממנה יביאו מנחה.
כי מי שמרגיש שהוא חמץ, לא באמת יכול לקבל את חסד השם. חסד השם מגיע רק למקום שאליו הוא יכול להכנס – למצה. |