יהיה צורך במצוות לעתיד לבוא?

הרב דב קדרון

זבחים קג ע"א

יש שתי דרגות של קדושה: קדושת הגוף, שחלה על כל מה שראוי להקרבה על המזבח, וקדושת דמים, שחלה על כל דבר שמוקדש לבדק הבית של בית המקדש. בגמרא מובאת הדעה (ממסכת תמורה לב,ב) שבהמה שהוקדשה לקורבן עולה, שחלה עליה קדושת הגוף, אין אפשרות מן התורה להקדיש אותה לבדק הבית, כי כבר חלה עליה קדושה גדולה יותר מקדושת בדק הבית.

ה"משך חכמה" (במדבר טו,מ) מסביר שבעולם הזה כאשר יהודי מקיים מצווה הוא מתקדש בקדושה שדומה לקדושת בדק הבית, אבל לעתיד לבוא, לדעת רבי יוחנן (נדה סא,ב) כולם יהיו בדרגה של קדושת הגוף, כי אז יתקיימו הנבואות (ישעיה יא,ט): "מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים", וכן (ירמיה לא,לג): "כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם" ואז לא יהיה צורך במצוות, כי הקדושה של כל יהודי תהיה גדולה יותר מהקדושה שהמצוות משפיעות.

לעומת זאת רבו של רבי יוחנן, רבי ינאי, סבר שגם לעתיד לבוא המצוות לא יתבטלו, לכן לדעתו אסור לקבור מת בתכריכים שעשויים משעטנז, כי בתחיית המתים אותו מת שיקום יהיה חייב במצוות.

על פי זה הוא מסביר את מה שאמרו בירושלמי (ברכות ג, א ( שרבי יוחנן שאל את ר' ינאי בהלווייתו של רבי  שמואל בן יוצדק, מה הדין של מי שהקדיש עולתו לבדק הבית. מה הקשר בין השאלה הזו לנסיבות שבהן היא נשאלה?

כוונתו הייתה: איך תאמר שאין מצוות בטלות לעתיד לבא, הלא אז הקדושה תהא חלה על עצם הנפש, קדושת הגוף, ומה מקום באותו זמן נעלה למצוות מעשיות שהן רק בדרגה של קדושת דמים?!