לפתוח לקדושה / הרב אורי גמסון

חסידות על הדף

מנחות סה ע"א

והיינו דתנן: פתחיה על הקינין - זה מרדכי, למה נקרא שמו פתחיה? שפותח דברים ודורשן, ויודע בשבעים לשון.

יש דברים קדושים, וברור לחלוטין מהי מטרתם הקדושה. יש דברים טמאים, וברור לחלוטין שלא נוגעים בהם, ולא משתמשים בהם, כי הם מחוץ לתחום. אולם יש דברים שנמצאים בתחום האפור, אותו תחום שיכול לשמש לכאן או לכאן.

בנקודה זו נמצא האתגר לכל מי שעוסק בעבודת השם טהורה ואמיתית, ועל האתגר הזה מורה מרדכי היהודי לכל אחד מאיתנו את דרך העבודה, כפי שניתן ללמוד מדברי הסוגיה שלנו.

לכאורה, אומר רבי לוי יצחק מברדיטשוב, סנגורם הגדול של ישראל (קדושת לוי, פורים, קדושה שניה ד"ה "ועתה נבאר"), לא בדיוק מובן מדוע מודגשת כל כך העובדה שמרדכי היהודי היה בקיא בשבעים לשון, עד כדי כך ששמו נגזר מעובדה, לכאורה, איזוטרית זו.

אלא, מסביר רבי לוי יצחק, דווקא בנקודה, לכאורה צדדית זו, נמצא יסוד גדול ומשמעותי.

ההבדל המהותי בין לשון הקודש, ושאר לשונות העולם, הוא בכך שבלשון הקודש ניתן להבחין מיד בקשר שבינה ובין שורשה הרוחני הנעלה. בניגוד ללשון הקודש, שאר הלשונות מסתירות באופן די מוצלח על העובדה שהן קשורות למשהו עליון ורוחני, ולכן דווקא איתן ישנה עבודה משמעותית.

במובן הזה, שאר לשונות העולם הן משל על כל מה שמקיף אותנו ולא מגלה, ואולי אפילו מסתיר, על היותו חלק מתחומי הקדושה.

מעלתו הגדולה של מרדכי היהודי, מסביר רבי לוי יצחק, הייתה בכך שהוא עסק בכל שבעים לשונות האומות, וחיפש בהן את נקודת הקדושה, אותה נקודה רוחנית ומיוחדת. השאלה היא, כיצד הוא עשה זאת?

על כך, מסביר רבי לוי יצחק, אומרת הגמרא ששמו של מרדכי היה פתחיה.

מכיוון, שכדי למצוא בכל דבר את נקודת הקדושה שיש בו, עלינו ללכת ולחפש מאין הוא הגיע, מה השורש, מה היסוד, מהי נקודת ההתחלה שממנה הוא יונק. ברגע שהולכים למחוזות הללו, מגלים שבעצם הדברים כולם מגיעים מיסודות קדושים, ויונקים משורשים של קדושה, ואז ניתן לחבר אותם שוב לאותה נקודת התחלה, ולגלות בהם שבעצם הם יכולים להמשיך הלאה לבטא את נקודת הראשית שלהם, ולא צריכים להסתבך בסבך העולם החומרי המסתיר עליהם.

אם להביא דוגמה לדבריו של רבי יצחק, מחיי המעשה שמקיפים אותנו, ניתן להמשיל את זה לשיחה בין שני אנשים שמתחילה מתוך כוונה טובה, אולם בשלב מסוים מסתבכת לכדי מריבה. אם ברצונם של שני המתווכחים לפתור את המריבה, הדבר הנכון והראוי ביותר לעשות יהיה, להתעקש יחד לחזור לכוונה הראשונית שממנה התפתחה השיחה, ומתוך כוונה ראשונית זו, לנסות שוב להתניע תהליך שהפעם יביא את הדברים לכדי מקום טוב, מועיל ובונה.

זה היה סודו של מרדכי, שנקרא בשם פתחיה, משום שכל חייו היו שאיפה לחפש את הפתח הראשוני שממנו דברים החלו לקרות, ומתוך נקודת הראשית הזו, הפתח הראשוני, לגלות את הרעיון שתמיד אפשר לחזור למקור.