זאת התורה לא תהא מחלפת
זבחים קטו ע"ב
"תנאי היא, דתניא: (שמות יט, כב) וְגַם הַכֹּהֲנִים הַנִּגָּשִׁים אֶל ה' יִתְקַדָּשׁוּ - רבי יהושע בן קרחה אומר: זו פרישות בכורות, רבי אומר: זו פרישות נדב ואביהוא".
רבי חולק על רבי יהושע בן קרחה הסובר שההלכה השתנתה בין מתן תורה לבין עבודת המשכן.
וכן במחלוקת שבברייתא בהמשך העמוד: "רבי ישמעאל אומר: כללות נאמרו בסיני, ופרטות באהל מועד; רבי עקיבא אומר: כללות ופרטות נאמרו בסיני, ונשנו באהל מועד", סובר רבי כרבי עקיבא שאין בפרטות אלא מה שבכללות ולא שונתה הלכה.
דומה לזה במסכת סנהדרין דף כא ע"ב: "תניא, רבי יוסי אומר: ראוי היה עזרא שתינתן תורה על ידו לישראל... ואף על פי שלא ניתנה תורה על ידו - נשתנה על ידו הכתב". ובהמשך שם: (כב ע"א) "רבי אומר: בתחלה בכתב זה ניתנה תורה לישראל, כיון שחטאו - נהפך להן לרועץ, כיון שחזרו בהן - החזירו להם". רבי לשיטתו כאן דהלכה דמעיקרא היא הלכה דהשתא.
וטעמו מתבאר על פי צוואתו את בנו במסכת כתובות דף קג ע"ב: "אמר לו: בני, נהוג נשיאותך ברמים, זרוק מרה בתלמידים". כדי להעמיד דור תלמידים נצרך להקפיד שלא יקום מרים ראש לשטן. לפיכך לא יתכן לפרש שהשתנה הדין ויטעו התלמידים לסרס הלכות גם עתה.
