הכבוד והחשיבות של ירושלים

הרב דב קדרון

זבחים קיג ע"א

פעם אחד מצאו עצמות בלשכת דיר העצים, ובקשו לגזור טומאה על ירושלים, עמד רבי יהושע על רגליו ואמר: לא בושה וכלימה היא לנו שנגזור טומאה על עיר אבותינו?

בעל ספר עלי תמר (כתובות יג,יא) כותב שזהו אחד המקורות לכך שצריך לחלוק כבוד לירושלים. מקור נוסף הוא מה שאמרו (בכתובות שם): "הכל מעלין לירושלים", כלומר שאדם יכול לכפות על בני ביתו לעלות לירושלים, אפילו ממקום יפה למקום רע. כבוד ירושלים מודגש במיוחד לאור מה שאמר המשורר בתהילים על ירושלים: "יפה נוף משוש כל הארץ", וירמיה באיכה אומר: "העיר כלילת יופי משוש כל הארץ", ובנחמיה (ריש פרק יא): "הִפִּילוּ גוֹרָלוֹת לְהָבִיא אֶחָד מִן הָעֲשָׂרָה לָשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִַם עִיר הַקֹּדֶשׁ", והיסוד לזה הוא השבועה אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני וגו'.

הנשיא השלישי של מדינת ישראל, מר זלמן שז"ר ז"ל, סיפר שכאשר היה ילד הוא נכח באירוע בעיירה באירופה שבו נפרדו מהרב האדר"ת זצ"ל, שהתמנה להיות הרב של ירושלים. היו שם רבנים מפורסמים וחשובי העיר, ובשעת הגשת הכיבוד שתה רב המקום "לחיים" לחיי האדר"ת וקרא: לחיים, רבה של מיר, לחיים!

הרב קוק, חתנו של האדר"ת, שהיה במקום, קפץ ממקומו וקרא בחרדה: רבה של מיר? רבה של ירושלים! האופן שבו הוא הטעים את השם "ירושלים", באהבה ובחרדת קודש, זעזע את כל הנמצאים, והילד זלמן שז"ר אמר שזה גרם לו להבין בפעם הראשונה בחייו את החשיבות של ירושלים עיר הקודש.