|
לחפש את חצי הגורן / הרב אורי גמסוןחסידות על הדףחולין ה ע"א
פסיקה היא פסיקה. הגיון הוא הגיון, וכפי שיש סוגים שונים של פסיקות משפטיות מקובלות בעולם הכללי, כך לנו היהודים יש את המשפט העברי, שלא שונה במהותו מסוגים שונים של תורות משפטיות אחרות: האנגלי, העות'מאני ועוד ועוד.
ישנם כאלו שסבורים כך, אבל הם טועים טעות חמורה, ועל הטעות שלהם ניתן ללמוד מן העובדה הטכנית, לכאורה, שמופיעה בסוגיית הגמרא שלנו, ביחס לצורת הישיבה של חכמי הסנהדרין בזמן ניהול הדיונים המשפטיים.
על מהותה הפנימית ומטרתה הרוחנית של צורת ישיבת הסנהדרין עומד רבי אברהם יהושע העשיל, ה'אוהב ישראל' מאפטא (אוהב ישראל, שקלים ד"ה "כי תשא").
במהלך שכולל יסודות רבים בתורת הנסתר, עומד האוהב ישראל על הנקודה לפיה בסופו של דבר העולם נברא בשביל לגלות את הנוכחות האלוקית שקיימת בו, ומשימה זו ניתנה לעם ישראל שנעשים שותפים לריבונו של עולם על ידי עשיה זו.
אלא, שבנקודה זו טמון האתגר.
העולם יכול לתעתע, ולגרום לבני ישראל לחשוב שתכלית קיומו הוא בכדי למלא את צרכיהם, ובכדי לעשות בו ככל העולה על רוחם. לכן הם צריכים להזכיר לעצמם תדיר, כי כל המטרה וכל התכלית של בריאת העולם, היא לאחד את העולם עם ריבונו של עולם, וכל עוד הדבר הזה לא נעשה, הרי שהעולם חסר, וגם הם, כמי שממונים על ביצוע המשימה – חסרים.
זהו גם המקום שבו פוגש רעיון זה את הסנהדרין, שמורים הוראה לישראל, ומביאים להם את דבר השם, זו ההלכה.
משום, שכמי שממונים על הוראת הדרך שבה יכולה התורה להאיר את העולם, את החומר, צריכים הסנהדרין להזכיר לעצמם פעם אחרי פעם שכל הפעולה שלהם היא רק חצי מהסיפור, משום שהם אמנם שוקלים וטרים בהגיון אנושי למציאת פתרונות משפטיים, אולם כל השקלא וטריא הזו איננה כלום, אם לא שמערבים בה את הרצון האלוקי שצריך להדריך ולכוון את דרכם.
משפט עברי איננו כמו כל משפט אחר בעולם הזה, זהו משפט שמבוסס כולו על הגיון אנושי שמחפש בעקשנות את הנוכחות האלוקית, וכל עוד הוא לא מוצא אותו, הוא רק חצי, ולא שלם. |