|
הריון תורני / הרב אורי גמסוןחסידות על הדףחולין לז ע"ב
הדברים שמופיעים בסוגיית הגמרא שלנו יכולים להתמיה מעט, האם יש בעיה בלאכול משחיטה של בשר שחכם בדק והחליט שהוא כשר? הרי אם כך, לשם מה נתנה התורה אפשרות שכזו? האם זו אכן בעיה בכשרות?
תשובה נפלאה, שיוצאת לחלוטין מאיזור החיוג של הדיון ההלכתי, והופכת את האמירה של יחזקאל הנביא לאמירה נוקבת בעבודת השם של כל יהודי בכלל, ובאופן לימוד התורה בפרט, אומר רבי שלמה מקרלין, ברעיון שהשתמר אצל תלמידו רבי מרדכי מלעכאוויטש (רבי נפתלי הירץ מלעכאוויטש – טבריה, קובץ שפתי צדיקים, ו, עמ' כ).
הורה, הוא מסביר, זו מילה שיכולה להתפרש במובן הפשוט שלה – לימד, אולם במשמעות אחרת שלה היא יכולה לרמוז על דבר אחר לחלוטין – הריון.
הריון, זהו מצב פזיולוגי שבו אשה גדילה והולכת בגלל שהיא נושאת בתוכה עובר. אולם, יכול להיות, הוא מסביר, שיהיה גבר שיכנס להריון גם כן, וכיצד?
כאשר אדם מתנפח וגדל בגלל דבר מסוים שיש בקרבו, הרי שזהו הריון, ואם לדייק את הדברים: כאשר חכם, שלומד תורה, מתנפח והולך בגלל התורה שנמצאת בקרבו, זהו הריון. אבל בניגוד להריון של אשה, שהוא אירוע משמח וחיובי, הרי שהריון של חכם שכזה הוא אירוע לא מוצלח, ואפילו מאוס.
אמירתו של יחזקאל בסוגיית הגמרא שלנו, לא באה לחלוק על העובדה שניתן, וגם צריך לדון בבשר שנשחט אם הוא כשר או לא, אלא היא באה להעביר מסר: ניתן לפסוק וניתן לפסוק.
כאשר רב מבין שהידע שלו אמור לעמוד לשימושם של אחרים, משום שזו השליחות שלו, הוא לא מתנפח, לא דורש כבוד ולא עושה רעש מעובדה זו, אלא פוסק, מלמד וממשיך הלאה, זוהי גישה חיובית וטובה.
אולם כאשר חכם פוסק פסק הלכה, ומתנפח מן העובדה שהוא יודע מה שאחרים לא, הרי שמבשר שכזה אף אחד מאיתנו לא מעוניין לאכול. לא זו הדרך, ולא זו הצורה שבה אמור להראות תלמיד חכם.
אנחנו משרתי התורה, ולא חס ושלום ההיפך. |