מילה כפולה בספר תורה

הרב דב קדרון

מנחות יא ע"ב

בדרך כלל ביחד עם מנחת סולת מקריבים גם קומץ לבונה, ובגמרא נאמר שיש מצב שבו כאשר יש יותר מקומץ לבונה המנחה פסולה, ויש מצב שהמנחה כשרה כאשר יש יותר מקומץ לבונה. תוספות (ד"ה כגון) מסבירים שאם יש שני קמצים המנחה כשרה, כי אז כל אחד משני הקמצים ראוי להקרבה, אבל אם יש קומץ וחצי המנחה פסולה, כי יש בה כמות של לבונה שלא ראויה להקרבה.

מכאן למד בעל שו"ת כוכב מיעקב (ח"א סימן קכב, מובא בשו"ת דובב מישרים חלק ג סימן סג)  להסביר את סברת הראב"ד (בתשובות ופסקים סימן א) שמכשיר תפילין שנכתבו בהם מילים כפולות, ויש כמה אחרונים שסבורים שלשיטתו הם כשרים גם בלי למחוק את המילה הכפולה, ולפי הסבר התוספות הדבר מובן, שהרי כאשר יש מילה כפולה זהו מצב דומה למנחה שהופרשו עבורה שני קומצי לבונה, ומכיוון שכל אחד בפני עצמו ראוי, המנחה כשרה, וכך גם התפילין, כיוון שכל אחת משתי המילים ראויה להיכתב במקום הזה – התפילין כשרים, אבל ברור שאם הייתה כתובה מילה מיותרת שאין צריך לכתוב אותה כלל, אז התפילין פסולים.

על פי זה כתב בנו, הרב מטשעבין זצ"ל (בשו"ת דובב מישרים שם), שלכאורה יש להכשיר ספר תורה שהיה בגלות סיביר, באופן שאי אפשר בשום אופן להביא ספר תורה אחר ממקום אחר, ונמצא בו שגגה, שבשני מקומות, בפרשת וירא ובפרשת פנחס, במקום שצריך להיות נכתב השם הקדוש, הוכפל בשגגה ונכתב השם הקדוש פעמים זה אחר זה, ואי אפשר למחוק את השם המיותר. אולם מסקנתו היא שכיוון שמדובר בשם ה' אין לקרוא בספר התורה עד שיתקנו אותו.