סקר
אני מתחיל מסכת חולין:






 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

כרשינין לעשות מהן טחינין – בקיית הכרשינה

 

"אמר רבי זירא: אפשר גזרו על התערובת דמאי, ומסתייעא מילתא דרב אסי למיכל איסורא? השתא בהמתן של צדיקים אין הקדוש ברוך הוא מביא תקלה על ידן, צדיקים עצמן לא כל שכן! נפק רבי זירא דק ואשכח, דתנן: הלוקח יין לתת לתוך המורייס או לתוך האלונתית, כרשינין לעשות מהן טחינין, עדשים לעשות מהן רסיסין חייב משום דמאי, ואין צריך לומר משום ודאי, והן עצמן מותרין מפני שהן תערובת" (חולין, ו ע"א). 

פירוש: אמר רבי זירא בליבו: אפשר גזרו חכמים על התערובת של דמאי שתהיה אסורה, ומסתייעא מילתא [ויסתייע הדבר, יקרה בפועל] לרב אסי למיכל איסורא [לאכול איסור]? השתא [עכשיו, הרי] בהמתן של צדיקים אין הקדוש ברוך הוא מביא תקלה על ידן, צדיקים עצמן לא כל שכן? ולכן צריך לבדוק אם יש בכך איסור. נפק [יצא] רבי זירא דק ואשכח [דקדק ומצא], שאכן לא נכשל רב אסי, דתנן [ששנינו בברייתא]: הלוקח (הקונה) בשוק יין לתת לתוך המורייס (ציר של דגים) או לתוך האלונתית (משקה מעורב ביין), או שקנה כרשינין לעשות מהן טחינין (מאכל שמעורבים בו כרשינים טחונים) או עדשים לעשות מהן רסיסין (מאכל שמעורבים בו עדשים), אם ספק לו אם עושרו חייב לעשר אותם משום דמאי, ואין צריך לומר שאם ברור לו שלא עושרו שחייב לעשרם משום ודאי. והן עצמן, המורייס והאלונתית, הטחינין והרסיסין, כשקונה אותם מעם הארץ כשהם מוכנים מותרין, מפני שהן תערובת. משמע, איפוא, שאין איסור בתערובת דמאי (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: בקיית הכרשינה   שם באנגלית: Bitter Vetch   שם מדעי: Vicia ervilia

שם נרדף במקורות: כרשינין   שמות בשפות אחרות: ערבית - כרסנה

נושא מרכזי: מהם הכרשינים ומעמדם כמזון לאדם ולבהמה?

 

הרחבה בנושא זה ראו במאמר - "מביא כרשינים ותולה לה, שהכרשינים יפות לה מן הכל" (בבא מציעא, צ ע"א).

לריכוז נושאים העוסקים בכרשינין וקישוריות הקש/י כאן.
 

תקציר: בסוגיה שעסקה באיסור לא תחסום אמר רבי שמעון בן יוחאי: "מביא כרשינים ותולה לה, שהכרשינים יפות לה מן הכל" (בבא מציעא, צ ע"א). עובדה זו מסבירה היטב את המשל של רב אושעיא (ברכות, לב ע"א): "משל, לאדם שהיתה לו פרה כחושה ובעלת אברים, האכילה כרשינין והיתה מבעטת בו. אמר לה: מי גרם ליך שתהא מבעטת בי אלא כרשינין שהאכלתיך". משתמע מכאן שהכרשינים מהווים מזון משובח ביותר דבר המדגיש את כפיות הטובה של הפרה. על הקשר בין שתי הסוגיות עמד הרב רבי יהונתן המובא בשיטה מקובצת (בבא מציעא, צ ע"א): "יפות לה מן הכל. אפילו מן החטים כדאמרינן במסכת ברכות בפרק אין עומדין מי גרם ליך שתבעטי בי לאו כרשינין שהאכלתיך". איכות הכרשינין כמזון מסבירה מדוע השתמשו בהם להמראה והלעטה: "המראה מרביצה ופוקס את פיה ומאכילה כרשינין ומים בבת אחת, הלעטה מאכילה מעומד ומשקה מעומד, ונותנין כרשינין בפני עצמן ומים בפני עצמן". מפרש רש"י: "פוקס את פיה - נותן חכה לתוך פיה שלא תוכל לסגור פיה. ומאכילה כרשינין ומים בבת אחת - והמים מבליעין הכרשינין לתוך בית בליעתה על כרחה".

בניגוד למעמד הכרשינים כמזון לבהמות הרי שלאדם הם עשויים לשמש כמזון רק בשעת הדחק. למעמד ביניים זה יש השלכות הלכתיות שעליהן אנו לומדים במשנה בתרומות (פי"א מ"ט): "כרשיני תרומה מאכילין אותם לבהמה ולחיה ולתרנגולים. ישראל ששכר פרה מכהן מאכילה כרשיני תרומה וכהן ששכר פרה מישראל אף על פי שמזונותיה עליו לא יאכילנה כרשיני תרומה וכו'". מפרש הר"ש: "כרשיני תרומה - עיקרן למאכל בהמה דאי עיקרן לאדם אסור ליתנם לבהמה משום הפסד תרומה. מכל מקום לאדם מיהא חזו דאין תרומה ומעשר אלא במידי דחזי לאדם כדאמר בריש כלל גדול (סח א)".

הכרשינים הם צמח הנקרא בקיית הכרשינה ממשפחת הפרפרניים. הצמח עשיר בחלבון ולכן יש לו ערך רב בהזנת בהמות אך הוא בעל טעם מר מאד הנובע מחומרים כמו ספונינים והחומצה האמינית קנבנין (Canavanine) הנמצאים בזרעיו. על מנת לסלק את החומרים הרעילים נהגו להשרות את הזרעים במים. לצמח יש יתרון בגלל הקלות בה ניתן לגדלו ולכן הוא מועדף כצמח מספוא עבור בהמות אך לצורך האדם דרושות פעולות הכנה רבות המגבילות את אכילתו רק למצבים של מחסור.
 

      

 (Johann Georg Sturm (Painter: Jacob Sturm

  Fornax



 

מקורות עיקריים:

י.. פליקס, הצומח החי וכלי החקלאות במשנה (עמ' 91).
 

לעיון נוסף:

ז. עמר, גידולי ארץ ישראל בימי הביניים (עמ' 85-86).
ז. עמר, ספר הקטורת (עמ' 128-129). על זיהוי בורית כרשינה.

Zohari, D., Hopf, M., 1988. Domestication of plants in the old world. Oxford. Clarendon Press, Oxford
Gh. Sadeghi et al. Canavanine Content and Toxicity of Raw and Treated Bitter Vetch (Vicia ervilia) Seeds for Broiler Chicken. International Journal of Poultry Science 3 (8): 522-529, 2004





א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 


כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר