עוּרִ֤י עוּרִי֙ דְּבוֹרָ֔ה ע֥וּרִי ע֖וּרִי דַּבְּרִי־שִׁ֑יר
מנחות לו ע"ב
"תנו רבנן: ידך - זו שמאל; אתה אומר: שמאל, או אינו אלא ימין? תלמוד לומר: (ישעיהו מח, יג) אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמָיִם".
פירוש, כיון שיד ימין נקראת בסיפא ימיני הרי שסתם ידי שברישא זוהי של שמאל.
וקשה, הרי דרש בר קפרא במסכת כתובות דף ה ע"א: "גדולים מעשה צדיקים יותר ממעשה שמים וארץ, דאילו במעשה שמים וארץ - כתיב: (ישעיהו מח, יג) אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמָיִם, ואילו במעשה ידיהם של צדיקים - כתיב: מכון לשבתך פעלת ה' מקדש אדני כוננו ידיך". הרי ששמים וארץ ביד אחת נבראו!
אלא שאמנם ביד אחת נבראו אך לא באותה יד, שמים בימין וארץ בשמאל. ואותה יד של שמאל ניתנה לצדיקים ככתוב: (תהלים קטו, טז) הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַה' וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם. ורק המקדש יחוד מעלתו שיצירתו בשיתוף שמים וארץ יחדיו.
על פי זה מבואר הפסוק בישעיהו (נא, ט) עוּרִ֨י עוּרִ֤י לִבְשִׁי־עֹז֙ זְר֣וֹעַ יְהֹוָ֔ה ע֚וּרִי כִּ֣ימֵי קֶ֔דֶם.
פתח עוּרִ֨י עוּרִ֤י שטעמם במלרע שמשמעו מלמטה, כלומר באתערותא דלתתא. והיינו שיתעוררו הצדיקים שהם זרוע דלתתא לעורר הגאולה. וסיים ע֚וּרִי שטעמו במלעיל שמשמעו מלמעלה, כלומר באתערותא דלעילא, שתשרה אז שכינה כימי קדם.
ועל פי זה מבוארת שירת דבורה: עוּרִ֤י עוּרִי֙ דְּבוֹרָ֔ה ע֥וּרִי ע֖וּרִי דַּבְּרִי־שִׁ֑יר (שופטים ה, יב).
הצמד הראשון של המילים עוּרִ֤י עוּרִי֙ הוא במלרע, ואילו הצמד השני ע֥וּרִי ע֖וּרִי במלעיל. והמשמעות כדברי רבי יהודה בזוהר פרשת נח (דף סז ע"א) "לדוד מזמור - דאמר שירתא ולבתר שארת עליה רוח קדשא, מזמור לדוד - דשארת עליה רוח קדישא ולבתר אמר שירתא". רוח הקודש המתגלה בשירה נקראת מזמור, והלועזים קורין לה "מוזה". פעמים שנצרך המשורר לעורר בקרבו רוח הקודש במעשים של אתערותא דלתתא עד שתשרה עליו, כדרך בני הנביאים. ופעמים היא נחה ושורה באתערותא דלעילא ללא שום השתדלות. דבורה התפללה שתשרה ותתעורר רוח הקודש בקרבה – עוּרִ֤י עוּרִי֙ דְּבוֹרָ֔ה, באתערותא דלתתא, לכן הטעם מלרע. וכאשר שרתה עליה רוח הקודש מלמעלה החלה לשיר, ע֥וּרִי ע֖וּרִי דַּבְּרִי־שִׁ֑יר במלעיל.
