לא לעשות 'מעשר בהמה' / הרב אורי גמסון

חסידות על הדף

בכורות נז ע"ב

רבי מאיר אומר: באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה.

הימים הנוראים תמיד מביאים איתם התחדשות של תשובה. פתאום ניתן לראות אנשים שמשנים דרכיהם, עושים חשבון נפש על מה שהיה, ומקבלים קבלות טובות לעתיד.

אבל דווקא במקום זה יש איזה טעם לפגם, ועל הטעם לפגם הזה מדבר רבי ישראל, 'המגיד מקוז'ניץ', בשמו של מורו רבי אלימלך מליז'נסק (עבודת ישראל, פרשת ראה ד"ה "עשר תעשר").

המושג 'מעשר', מסביר רבי אלימלך מליז'נסק, רומז למקום פנימי בעבודת השם של כל יהודי, משום שהמעשר הוא אחד חלקי עשר, והספרה עשר בגימטריה היא האות יו"ד, שמסמלת את היראה העליונה, כפי שהיא מופיעה בשמו הקדוש של הקדוש ברוך הוא - שם הוי"ה.

מול המעשר הרגיל, עומד מושג נוסף, והוא 'מעשר בהמה', ופירושו יראת שמים שמגיעה מהמקום הכי נחות ופשוט שישנו באדם. כמו בהמה שמגיבה באינסטינקט לאירוע מפחיד, מלחיץ או מרתיע, כך גם האדם יכול לעורר בעצמו יראת שמים כזו, שאיננה אלא תגובה אינסטנקטיבית למצבים, אירועים, או זמנים שמעוררים בו תגובות אלו.

כאשר אדם מתעורר בחודש אלול לשוב בתשובה, אומר רבי אלימלך מליז'נסק, אין זה כי אם 'מעשר בהמה' לדברי רבי מאיר במשנה. אין זה כי אם תגובת לחץ בהמית, אינסנקטיבית שאיננה חורגת מכל אינסטינקט אחר שקיים אצל בעלי החיים.

מעשר אמיתי, הוא אומר, הוא מעשר שאותו מפריש האדם במשך כל השנה כולה. יראת שמים טהורה שמלווה את האדם בכל רגע ובכל שניה מחיי נפשו.

אלא שבמשנה הראשונה במסכת ראש השנה, חולקים רבי אלעזר ורבי שמעון, ואומרים שראש השנה למעשר בהמה הוא אחד בתשרי, ובמשמעות הפנימית של מחלוקת זו, מסביר רבי אלימלך, טוענים שני החכמים, שגם התעוררות תשובה שמתרחשת בחודש אלול היא עדיין לא 'מעשר בהמה', משום שעדיין ניתן לומר שעצם העובדה שראש השנה עדיין לא הגיע, והאדם מתעורר לתשובה, יש בה בכדי להצביע על כך שיש כאן משהו טהור ואמיתי.

אולם, אומרים רבי אלעזר ורבי שמעון, אם ההתעוררות מגיעה רק בראש השנה, הרי שיש כאן טעם לפגם ויש לדון את האדם כמי שהפריש 'מעשר בהמה', כי לתקן ולהתעורר צריכים לעשות הרבה לפני יום הדין.