מה הקשר בין ציצית לקידוש לבנה?

הרב דב קדרון

מנחות מג ע"א

מהמילים (במדבר טו,לט): "וּרְאִיתֶם אֹתוֹ" לומדים שמצוות ציצית נוהגת רק ביום, בזמן שניתן לראות את הציצית, ולא בלילה.

בהגדרה המדויקת של "כסות לילה" הפטורה מציצית נחלקו רבותינו הראשונים: לדעת הרמב"ם זמן הלבישה הוא הקובע, לכן כל בגד שלובש אדם בלילה - פטור, אפילו הוא מיוחד ליום, ומה שלובש ביום - חייב, אפילו מיוחד ללילה. לעומת זאת לדעת הרא"ש הגדרת הבגד היא הקובעת, לכן כסות המיוחד ללילה - פטור, אפילו לובשו ביום. וכסות המיוחד ליום או ליום ולילה - חייב, אפילו לובשו בלילה. לכן, מחמת הספק, אין לברך אלא כשלובש ביום בגד המיוחד ללבישה ביום.

הגרצ"פ פראנק זצ"ל (שו"ת הר צבי אורח חיים א סימן יב) נשאל לגבי מה שכתוב בספר הפרדס לרש"י ז"ל (הלכות ציצית סימן לו) שכאשר דולק נר חייב בציצית גם בלילה, שהרי אז ניתן לראות את הציצית, וכתב שיש תקדים בהלכה לכך שאם נרות דולקות בלילה אז יש ללילה דין יום.

בנוסף לכך הוא מתייחס לשאלה אם ביום, כאשר אדם נמצא בבית אפל ואינו יכול לראות את הציצית, האם פטור מציצית, וכותב שנראה שחייב.

בסוף דבריו הוא מציין מנהג שמוציאים את הציצית בזמן קדוש הלבנה, וכותב ששמע טעם למנהג זה, משום שבקדוש - לבנה אנו אומרים: ויהי אור הלבנה כאור החמה – ואז, כאשר גם בלילה יהיה אור כמו ביום, יהיו חייבים בציצית גם בלילה, לכן, כדי להדגיש זאת מוציאים את הציצית.