|
חותמות / רפי זברגרמנחות מג ע''ב
הקדמהבשלהי הדף מצטטת הגמרא מספר מימרות הפותחות המילים "היה רבי מאיר אומר". שתי מימרות מתוכן קשורות לנושאי מצוות ציצית אשר בה דנים בדפים אלו. במאמר זה נתמקד במאמר השני.
הנושאתניא, היה רבי מאיר אומר: גדול עונשו של לבן יותר מעונשו של תכלת. כאשר יש לאדם בגד של ארבע כנפות והוא מתכוון ללבוש אותו, הרי הוא מחויב במצוות ציציות בבגד זה. פוסק רבי מאיר שאם הוא אינו מטיל ציציות לבנות הרי עונשו גדול יותר מאשר מצב שאינו מטיל ציציות עם תכלת. שכן, ציציות לבנות ברות השגה הרבה יותר מציציות עם תכלת. הכלל קובע שיש להעניש יותר אם אדם מתרשל במשהו אשר קל להשיגו, ביחס לעונש לאדם שאינו מבצע דבר שקשה הרבה יותר להשיגו. רבי מאיר מביא משל לחדד את ההלכה. משל למה הדבר דומה? למלך בשר ודם שאמר לשני עבדיו, לאחד אמר: הבא לי חותם של טיט, ולאחד אמר: הבא לי חותם של זהב, ופשעו שניהם ולא הביאו. איזה מהן עונשו מרובה? הוי אומר - זה שאמר לו הבא לי חותם של טיט ולא הביא. המשל מספר על שני עבדי המלך אשר נצטוו להביא דבר מה למלך. האחד נצטווה להביא ''חותם'' של טיט, והשני נצטווה להביא "חותם" של זהב, ושניהם לא קיימו את הציווי. אין ספק שלהשיג חותם של זהב קשה עשרת מונים מלהשיג חותם של טיט. לכן עונשו של העבד שנצטוה להביא חותם מטיט גדול יותר מעונשו של העבד השני. אותו עיקרון הקובע גודל עונש כגודל ההתרשלות, כאשר התרשלות גדולה יותר כך גם עונשו גדול יותר. רש''י מעיר על בחירת ה''חותם'' במשל, וזה לשונו: היו עושים לבהמה ולעבד כשקונין אותן לשם סימן עבדות רש''י מציין כי חותם היו עושים גם לבהמה וגם לעבד לאות סימן לעבדות (גם הבהמה כעין ''עבד'' של בעליה). כבלא דעבדא תנן - חותם שעושין לעבד בכסותו לסימן הוכחה שהוא עבד (רש''י שם) כאמור, החותם של העבד מעיד על עבדותו, ולהבדיל: "חותם" הציצית של היהודי מעיד על יהדותו.
מהו המסר?לכל גבר יהודי ישנם מספר ''חותמות'' המעידות ומזכירות לו את הקשר לקדוש ברוך הוא. ברית המילה היא ''חותם'' בגוף המהווה "אות ברית קודש" וקשר בל ינותק לבורא עולם. מצוות הציצית המהווה ''חותם'' מעל גופו של האדם, נועדה להוות תזכורת חזותית ("וראיתם אותו") למצוות ה', בדומה לאות הברית המילה.
המאמר לע'''נ חברי הטוב נפתלי מלאכי ז''ל שהלך לבית עולמו (ב' שבט תשפ''ו). |