מהו "קץ הימין"?

הרב דב קדרון

מנחות מה ע"א

בספר יחזקאל (פרק מה – מו) יש נבואה על קורבנות שכולם סותרים, מוסיפים וגורעים על חקי הקורבנות האמורים בתורת משה, ולכאורה סותרים את העיקר אשר בידנו שהתורה לא תשתנה. חכמי ישראל, התנאים והאמוראים חולקים איך להסביר זאת: לדעת רבי יוחנן, וכן רבי יהודה, "אליהו עתיד לדורשה", וביאר המלבי"ם (יחזקאל מה,יח) שר' יוחנן לשיטתו, שבימות המשיח יהיה שינוי טבע העולם, וישתנה ענין הקורבנות, אבל חבריו חלקו עליו, וסברו שלא יהיה שינוי בטבע העולם או במצוות, וקורבנות אלה יהיו קורבנות מילואים, כמו שהיה בחנוכת המשכן ובחנוכת בית שני, והיו הוראת שעה.

הוא מסביר שחנוכות המקדש לאורך הדורות הלכו והתארכו: בימי משה נמשכו שבעה ימי מילואים (ועוד שנים‑עשר ימי נשיאים); בימי שלמה – ארבעה‑עשר יום; ובימי עזרא – עשרים ואחד יום. לעתיד לבוא, מאחר שהחנוכות הקודמות לא התקיימו בשלמות, יהיה צורך להשלים את כולן מחדש: 70 ימי מילואים (7+14+21+28) ועוד 120 ימי חנוכת הנשיאים (12+24+36+48), ובסך הכול 190 יום – בגימטריא ק"ץ, רמז ל״קץ הימין״. התהליך יתחיל בכ״ג באדר, בשמונה ימים למילואים, ומראש חודש ניסן עד י״ד בו יכופר הבית, ומשם יימשכו ימי חנוכת בית המקדש השלישי עד שמיני עצרת.     

הוא מוסיף (בפירוש לפסוק כה) שמפני שבפסח יתחיל החינוך ובסוכות יסתיים, קורבנותיהם שווים, וגם שאז תהיה מלחמת גוג ומגוג, וסוף התשועה, כמו שניבא זכריה (פרק יד). בעניין זה כותב הטור (אורח חיים הלכות פסח סימן תצ):

"אמר רב האי שמעתי מפי חכמים כי תחיית המתים עתידה להיות בניסן ונצחת גוג ומגוג בתשרי ומש"ה בניסן מפטירין העצמות היבשות ובתשרי ביום בא גוג".