מותר לומר לגוי להדליק נר בשבת?

הרב דב קדרון

מנחות מח ע"א

לפעמים נוצר מצב שיש בו צורך לחטוא כדי לתקן, ועל זה נאמר בגמרא שההיתר הוא רק אם החטא והתיקון באותו עניין: "עמוד וחטא בחטאת בשביל שתזכה בחטאת אמרינן, עמוד וחטא בחטאת בשביל שתזכה בעולה לא אמרינן".

מכאן הביא בעל שו"ת משנה שכיר (חלק אורח חיים סימן קכב) ראיה למה שהקשה בעל שו"ת כתב סופר (או"ח סימן י) על פסק הרמ"א.

הרמ"א בהלכות שבת (אורח חיים רעו,ב) מביא את דעת בעל העיטור הסבור שמותר ליהודי לומר לגוי להדליק לו נר לסעודת שבת, כי לדעתו מותר לומר לגוי בשבת לעשות אפילו מלאכה גמורה במקום מצוה. ועל זה מוסיף הרמ"א שאפשר שעל זה סמכו "רבים להקל בדבר לצוות לאינו יהודי להדליק נרות לצורך סעודה, בפרט בסעודת חתונה או מילה, ואין מוחה בידם".

אמנם מסקנת הרמ"א היא: "ויש להחמיר במקום שאין צורך גדול, דהא רוב הפוסקים חולקים על סברא זו", אך על ההיתר העקרוני לומר לגוי להדליק נר לצורך סעודת חתונה או מילה שמתקיימת בשבת הקשה הכתב סופר איך אפשר להתיר לומר לגוי לעשות מלאכה דאורייתא משום מצוה, שהרי בעל העיטור התיר זאת רק בסעודת שבת, שכיון שזהו צורך קבוע בכל שבת או כיון שהסעודה לכבוד שבת עצמו, לא אסרו מתחלה להדליק לצורך סעודת שבת, אבל אין להתיר לסעודת חתונה ומילה שבאים במקרה בשבת ולא שייכים לכבוד וקדושת היום.

על זה הוסיף בעל משנה שכיר את הראיה מסוגיית הגמרא, שההיתר הוא דווקא: "עמוד וחטא במצוה זו כדי שתזכה במצוה זו", אבל לא "כדי שתזכה באחרת", וברור שדוקא לסעודת שבת התיר בעל העיטור, משום שזהו "עמוד וחטא בשבת כדי שתזכה בשבת", אבל לגבי מצוה אחרת לא התיר בעל העיטור.