|
דרך המיצוע / רפי זברגרמנחות פד ע''א-ע''ב
הקדמהבמסגרת דיונים על העומר ושתי הלחם, מצטטת הגמרא משנה ממסכת ביכורים, שבהמשך הדיון יתייחסו גם לנושאים שלנו. אנו נתמקד בלימוד המשנה ודברי עולא המתייחס לדין המשנה.
הנושאתנן התם (ביכורים א', ג'): אין מביאין ביכורים חוץ משבעת המינין ולא מתמרים שבהרים ולא מפירות שבעמקים. כידוע, ביכורים מביאים רק משבעת המינים שבהם נשתבחה ארץ ישראל. המשנה מסייגת וקובעת כי יש להביא רק משבעת המינים ה, ומשובחים ולא להביא תמרים הגדלים בהרים, ולא תבואה (פירות בלשון המשנה) הגדלה בעמקים.
ביחס לתבואה הגדלה בעמקים מסביר רש''י בגמרא שלנו כי הסיבה לכך שהם כחושים (כהסבר ראשון לעיל על תמרים). במסכת פסחים (שם) מרחיב רש''י ומסביר כי המים המצטברים בעמק גורמים לחיטה לכמוש ולהירקב, ולכן הם כחושים. אמר עולא: אם הביא - לא קידש. עולא ''מחזק'' את הלכות המשנה וקובע כי גם בדיעבד תמרים מהרים ותבואה מעמקים אינה מקודשים. הרמב''ם קובע כי הסיבה להבאת ביכורים משבעת המינים, כיוון שהם משובחים: אין מביאין בכורים אלא משבעת המינין האמורים בשבח הארץ והם החטים, והשעורים, והענבים, והתאנים והרמונים, והזיתים והתמרים. ואם הביא חוץ משבעת המינין לא נתקדשו. (הלכות ביכורים פרק ב', הלכה ב') הרמב''ם אף מרחיב בהלכה שלאחר מכן ופוסק כמשנה לעיל וכהסברו של עולא, כי כל פרי שאינו משובח אינו מתקדש בקדושת ביכורים: אין מביאין לא מתמרים שבהרים, ולא מפירות שבעמקים, ולא מזיתי שמן שאינן מן המובחר, אלא מתמרים שבעמקים ומפירות שבהרים לפי שהן מן המובחר. [ואם הביא שלא מן המבחר] כגון תמרים שבהרים ותאנים סורות ומרוקבות וענבים מאובקות ומעושנות לא נתקדשו.
מהו המסר?למדנו היום שיש דברים שהם בעיקרון ''משובחים'', אך לפעמים בפועל הם פחות משובחים. תמרים הינם פירות משובחים, וכן חיטה שעושים ממנה לחם ועוגות הינו גידול משובח. אך גם בסוג משובח יש לבחון היטב האם הפרי העומד בפנינו משובח או לא. תמר כחוש או חיטה כחושה, או כאלו שלא הספיקו להתבשל, אינם מספיק משובחים, למרות שבדרך כלל הם פירות ממש טובים. הלימוד שאנו יכולים ללמוד מהלכות אלו שיש לבחון בכל נושא כל דבר לגופו, ולא להסתפק בהגדרות כלליות.
המאמר לע'''נ חברי הטוב נפתלי מלאכי ז''ל שהלך לבית עולמו (ב' שבט תשפ''ו). |