|
לא לעצור בעליה בקודש / הרב אורי גמסוןחסידות על הדףמעילה ג ע"א
לפעמים הרוח נופלת, כאשר מנסים לעשות טוב, ללכת בדרכי השם, לעבוד עבודת השם תמה ושלימה, ואז תוקפת אותנו מחשבת פסול, מחשבה זרה, או תאווה רעה, של כבוד או התפארות וכדומה, והדבר מדכא וגורם לנו לחשוב שאולי כל מה שעשינו עד כה לא היה כראוי וכדבעי ואינו רצוי לפני המקום. האם זה אכן כך?
תשובה ייחודית עונה על שאלה זו רבי ישראל מבאהפלי (עטרת ישראל, פרשת צו ד"ה "צו את אהרן ואת בניו לאמור") על בסיס דברי הגמרא הללו.
"כל שהיה פסולו בקדש", הוא מסביר, מתייחס בפנימיותו למצב המתואר לעיל, שבו אדם מנסה להתקדש ולהיטהר, ועושה זאת באמת ובתמים. במצב כזה, הוא אומר "אם עלו לא ירדו", שכן לא זו בלבד שהאדם איננו יורד אם חס ושלום תוקפת אותו איזו מחשבת פסול, אלא אדרבא ייתכן שאפילו מחשבת פסול זו תמצא את דרכה למקומות הקדושה, שכן היא ניתנה לאדם בכדי שיוכל להעלות אותה ולהתחזק הלאה בעבודת השם שלו כתוצאה ממנה.
כך, שאולי מחשבה זו איננה דבר ראוי ונכון, וכמובן שצריך להימנע ממנה, אבל אין בה בכדי לעצור את האדם מהעליה הגדולה שנעשתה על ידי עבודתו בקודש. |