מה ההבדל בין לתת ולשים?

הרב דב קדרון

מנחות נט ע"ב

כאשר חוטא מביא מנחה לכפרה נאמר על כך (ויקרא ה,יא): "לֹא יָשִׂים עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְלֹא יִתֵּן עָלֶיהָ לְבֹנָה", ומבואר בגמרא שההבדל בין לשון "שימה" לבין לשון "נתינה" הוא בכמות: אסור לשים שמן אפילו כל שהוא, ואסור לתת דבר שיש בו שיעור נתינה, כלומר כזית לבונה.

על פי זה ביאר מהרי"ל דיסקין את הפסוק (דברים ז,טו): "וְכָל מַדְוֵי מִצְרַיִם הָרָעִים אֲשֶׁר יָדַעְתָּ לֹא יְשִׂימָם בָּךְ וּנְתָנָם בְּכָל שֹׂנְאֶיךָ", שהכוונה היא שאת אותם מדווים רעים הקב"ה "לא ישימם בך" - אפילו כל שהוא, "ונתנם בכל שונאיך" - שיעור נתינה משמע.

הבדל דומה בין שני הלשונות נמצא גם בפרשת יתרו, שם נאמר שיתרו המליץ למשה (שמות יח,כא): "וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת", אבל בשעת המינוי נאמר (שם פסוק כה): "וַיִּתֵּן אֹתָם רָאשִׁים עַל הָעָם".

מובא שם (מהרי"ל דיסקין שמות יח,כא) בשם הגר"י אורנשטיין זצ"ל שיש עוד חילוק, שלשון "שימה" הוא הכנה מצד הנותן, ששם ומכין דבר לצורך אדם אחר שיוכל להשתמש בו, כמו: "ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה", שיכול להיות שישתמש או לאו. אבל "נתינה" הוא לשון של השתדלות שיבוא ליד המקבל.

ועל פי זה הוא ביאר שיתרו אמר: "ושמת עליהם שרי אלפים", דהיינו בכל אופן שיהיה, בין אם יקבלו או לא יקבלו. אבל משה רבינו רצה לעשות את הדבר על פי יסודי התורה שאין ממנין פרנס על הצבור אלא אם כן נמלכים בצבור, לכן כתוב: "ויתן אותם ראשים על העם", שיקבלו מיד מדעתם. כמו שנאמר בדברים: "ואמר אליכם הבו לכם אנשים חכמים וגו' ואתן אותם ראשים עליכם".