מדוע פסח נקרא "שבת"?

הרב דב קדרון

מנחות סה ע"ב

נאמר בתורה לגבי קורבן מנחת העומר (ויקרא כג,יא): "מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת יְנִיפֶנּוּ הַכֹּהֵן", וכידוע, לדעת הצדוקים, "ממחרת השבת" הוא היום הראשון בשבוע, שהוא ממחרת שבת בראשית; ולשיטתם, חג השבועות חל תמיד ביום ראשון - שהרי זמנו הוא ביום החמישים להקרבת העומר; ובקביעת חג השבועות על - פי הפירוש הזה הם ביקשו לבטא את כפירתם בתורה שבעל פה.

כמה מהמפרשים האחרונים עמדו על כך שלא מצינו שהמועדים נקראים "שבת", אלא "שבתון", ורק שבת בראשית ויום הכפורים נקראים "שבת", ומדוע דווקא יום טוב ראשון של פסח נקרא בלשון התורה "שבת"?

בעל הכתב והקבלה (ויקרא כג,יא) כותב שיום ראשון של פסח נקרא בשם "שבת" על שם שביתת החמץ שבו, שהרי הפרשה נאמרה ליוצאי מצרים, ובפסח מצרים איסור חמץ נהג ביום הראשון בלבד (פסחים צו), אם כן יום שני של פסח הוא יום המחרת ליום השבתת החמץ.

רש"ר הירש זצ"ל (ויקרא שם) מציע פירוש אחר: בפסוק הקודם נקרא העומר "ראשית קצירכם"; ולמדנו מכאן שאסור לקצור את התבואה החדשה בטרם הוקרב העומר, או על כל פנים בטרם נקצר. כן נאמר להלן (בפסוק יד) שאסור לאכול מן התבואה החדשה "עד - עצם היום הזה". נמצינו למדים: עד יום העומר יש שביתת קרקעות; התבואה מוכנה בשיבולים, אך היא אסורה בקצירה ובאכילה. ומצאנו במקום אחר ששביתת קרקעות קרויה "שבת"; ("ושבתה הארץ שבת לה' וגו'" להלן כה,ב). לפי זה, יום ט"ו בניסן היה יום אחרון ל"שבת הארץ"; ואילו יום ט"ז, שהוא יום העומר, היה פשוטו כמשמעו: "ממחרת השבת".