דרגות שונות של חכמים

הרב דב קדרון

מנחות פב ע"ב

תוספות (ד"ה ובתרביצא) מסבירים ש"תרביצא" הוא בית המדרש, מקום שמרביצים בו תורה.

אולם בעל ספר עלי תמר (עירובין א,ו) כותב שעל פי גרסת הערוך, תרביצא הוא מקום שבו ישבו התלמידים בחצר ולא נכנסו לחבורה שהייתה בבית המדרש, והרבה פעמים נאמרו שם דברים לא מוסמכים, לכן היה צורך לבחון את הסמכות של מה שנאמר שם.

הוא מסביר שהיו שתי קבוצות של חכמים, אלו שלמדו בבית המדרש המרכזי, ואלו שלא נכנסו לחבורה שהיו שונים בתרביצא מחוץ לבית המדרש, ועליהם אמרו בכמה מקומות: "נפק דק ואשכח", או: "פוק תני לברא", כלומר: צא החוצה, כי בחוץ פחות דקדקו בלימודם.

הוא מציע שמה שכתוב באיגרת רב שרירא גאון שהיו גם שתי דרגות של ברייתות, הברייתות המוסמכות, אלו שנשנו על ידי רבי חייא ורבי אושעיא, מובאות בגמרא עם הכותרת: "תנו רבנן", כי הן נשנו בבית המדרש המרכזי על ידי כל החכמים, אבל ברייתות אחרות, פחות מוסמכות, מובאות בגמרא כ"תניא" או "תנא".

ההבחנה בין קבוצות החכמים וסמכות הברייתות איננה טכנית בלבד, אלא מגלה מבנה סמכותי של עולם התורה. היא מדריכה את הלומד להבחין בין מקורות מרכזיים למקורות משניים, ולשקול את משקלם ההלכתי בהתאם. גם כיום, צריך כל אדם לדעת להעריך דרגות שונות של פוסקי הלכה ולהבין את החשיבות שיש לכל חכם, איש איש לפי מעלתו וכבודו.