מצות עגולות או מרובעות?

הרב דב קדרון

מנחות צה ע"א

הרמב"ם (תמידין ומוספין ה,ט) פוסק לגבי לחם הפנים:

כל חלה מהן מרובעת שנאמר לחם הפנים שיהיו לו פנים רבים.

כלומר יש חשיבות לצורה המרובעת של הלחם. בעניין זה מביא רבי אברהם אבן עזרא (הפירוש הקצר שמות כט,ב) שיש מפרשים שזהו ההבדל בין "לחם מצות" ו"חלות מצות" הנזכרות בתורה, כי לחם מצות - עגול, והחלה - מרובעת.

יש דיון בין הפוסקים בשאלה האם יש חשיבות לצורת המצות שאוכלים בפסח.

בעל פרדס יוסף (ויקרא ב,ד) מביא מקורות לכך שצורת עיגול יקרה בעיני ה', שהשמים והכוכבים והארץ עגולים ולא תמצא בבריאתם בריה מרובעת. תוספות (ע"ז מא,א ד"ה ככדור) כותבים שהעולם עגול, וגם בירושלמי (מעשרות פ"ה ה"ג) נאמר שאין יצירה בטבע בצורת מרובע מששת ימי בראשית.

כיוצא בזה כותב בעל שו"ת יהודה יעלה (אסאד חלק א סימן קנז) שהתורה הדגישה שבני ישראל אפו "עוגות מצות", כי "עוגה" היא צורת עיגול, וזה כדי שנדע בעתיד בכל הדורות הבאים לעשות מצות עגולות, כמו שעשו בני ישראל. על פי זה הקפיד תלמידו, בעל שו"ת פרי השדה (ח"ד סימן א) לא לאכול מצות מכונה מרובעות, כי חשש לשיטת רבו שהמצות צריכות להיות דווקא עגולות. גם בעל שו"ת האלף לך שלמה (השמטות סימן לב) במסגרת התנגדותו למצות מכונה כתב שמנהג ישראל מעולם היה מצות עגולות.

מאידך, בשו"ת התעוררות תשובה (ח"א סימן רל"ד) כתב שאין להקפיד על כך כי גם צורת ריבוע חביבה, במזבח ובתפילין ולחם הפנים, וכן כתב בשו"ת זכרון יהודא (סימן קכג) שאין צריך להקפיד שיהיו המצות דווקא עגולות.