מדוע חטאו ישראל כשבקשו מלך?

הרב דב קדרון

מנחות צח ע"א

בגמרא נאמר שצריך לחלוק כבוד למלכות, אפילו למלכים גויים ואפילו רשעים.

ר' יהונתן אייבשיץ זצ"ל (יערות דבש חלק א דרוש ב) מסביר שהמלך מייצג את כל האומה, והשפעת המזל לאומה מגיעה באמצעות המלך, וממנו יושפע לכל האומה, לכן חולקים כבוד למלכות, אפילו למלכי אומות העולם ותקנו ברכה בראיה שלהם (ברכות נח א), כי הכבוד למלך הוא כבוד לעם כולו. משום כך גם אמרו (ב"ר פט – ד): אין דומה חלומו של מלך לשל הדיוט, כי לחלומו של המלך יש משמעות והשפעה על כל העולם.

אך זהו רק במלכי אומות העולם, שתלויים במזל, אבל מלכי בית דוד, גבוהים הם מהמזל, והם תיכף מקבלים את השפע מהשכינה ומחלקים בישראל, וזהו שנאמר (דה"א כט,כג): "וישב שלמה על כסא ה'", שמקבל השפע מכסא כבוד.

על פי זה הוא מסביר מה היה חטא ישראל שרצו למנות מלך בימי שמואל, כי ידעו שעדיין לא הגיע זמן למלכות בית דוד, ואמרו (שמואל א ח,ה): "תנה לנו מלך וכו' ככל הגוים", כלומר מלך שיקבל את השפע מהמזל, כמו שאר מלכי גוים, ולכן קצף שמואל עליהם, כי למרות שיש מצוה בתורה להעמיד מלך, אלא הקצף היה על ששאלו מלך ככל הגויים, שיהיה תחת המזל. לכך אמר שמואל (שם יב,יז): "הלא קציר חטים היום אקרא לה' ויתן קולות ומטר ודעו כי רעתכם רבה וכו' לשאול לכם מלך", ולכאורה מזה שיהיה מטר לקול תפלתו אין ראיה שהרעו לבקש מלך, אלא שמואל הראה להם כי הם למעלה מהמזל, ובזכותם יש כח לשדד המזל, שהרי בניסן לפי המזל הרגיל אין גשם וקולות וברקים, ובתפלתו יעשה דבר שהוא מעל המזל, ואם כן לפי דרגתם הגבוהה הרעו אשר עשו שבקשו מלך ככל הגויים היושבים תחת המזל, כי לגדולה מזו המה מתוקנים.