|
השפעות מטעות / רפי זברגרחולין מה ע''א
הקדמהמתוך הטריפות שהוזכרו במשנה בתחילת הפרק, נציין שתיים מהן: נקובת הוושט ופסוקת הגרגרת במאמר זה נתמקד בפסול ''פסוקת הגרגרת'' אך ראשית נשווה פסול זה לפסול הקודם לו. בוושט, כבר אם ניקב הבהמה בנקב מפולש (עובר מצד אחד לצד השני) כל שהוא - נטרפת הבהמה, מה שאין כן בגרוגרת, שם נפסלת רק אם ''נפסק'' (נחתך) לרוחבה.
הנושאבדף הקודם (סוף מ''ד.) מתחיל הדיון בהגדרת שיעורי פסול ''פסוקת הגרוגרת": תנא, כמה פסוקת הגרגרת? ברובה. שואלת הגמרא מהו שיעור החתך הפוסל ברוחב הגרוגרת, ומשיבה כי צריך שיהיה רוב רוחב. וכמה רובה? רב אמר: רוב עוביה, ואמרי לה: רוב חללה שואלת הגמרא שוב: רוב של איזה חלק בגרוגרת? ועונה שתי תשובות אפשריות: רוב עובי – לפירוש רש''י הכוונה רוב הדופן העליון של הגרוגרת (מצד העורף) כולל רוב החלל הפנימי רוב חלל – רוב ההיקף הפנימי ללא הדופן. כיוון שעובי הגרוגרת בצד העליון גדול יותר מעוביו בצד התחתון, אזי כאשר הסכין חודרת דרך הצד העליון (עורף) הוא מגיעה קודם לרוב עוביו ורק לאחר מכן לרוב חללו. מכאן שרוב עובי חמור יותר מרוב חללו (כבר בחדירה קטנה יותר נפסלת השחיטה). בדף שלנו עוברת הגמרא לדון בסדק לאורכה של הגרוגרת: נסדקה? אמר רב: אפילו לא נשתייר בה אלא חוליא אחת למעלה וחוליא אחת למטה כשרה. רב פוסק שאם נסדקה הגרוגרת לאורכה, הרי שמספיק שתישאר חוליה אחת למעלה, וחוליה נוספת למטה ללא סדק, כדי להכשיר את הבהמה (אינה טריפה). אמרוה קמיה דרבי יוחנן, אמר: מה חוליא, ומה חוליא דקאמר רב? כששמע רבי יוחנן את פסקו של רב לגבי סדק לאורך הגרוגרת, תמה מדוע יש צורך שתישארנה שתי חוליות ללא סדק. לדעתו, אפילו אם נשאר פחות מכך, גם הבהמה עדיין לא נטרפה. אלא אימא: אפילו לא נשתייר בה אלא משהו למעלה ומשהו למטה כשרה. לכן רבי יוחנן פוסק כי מספיק שיישאר משהו למעלה ומשהו למטה, כדי להכשיר. אמרוה קמיה דרבי יוחנן משמיה דרבי יונתן: הכי אמר להו, ידעין חברין בבלאי לפרושי כי האי טעמא? לאחר מכן, סיפרו לרבי יוחנן, כי גם רבי יונתן, לאחר שעלה מבבל לארץ ישראל אמר את אותו הדין כפי שפסק רבי יוחנן (מספיק להשאיר משהו למעלה ומשהו למטה). הוא הגיב ואמר ושיבח גם את חכמי בבל הטיפשים (כלשונו), שיודעים את ההלכה לאשורה. לעצם ההלכה המקילה בסדק לאורך הגרוגרת ביחס לפסול ברוחב הגרוגרת, מסביר רש''י כאן, את טעם ההבדל: וקילא מכולהו, דהיכא דנפסק לרחבה ברובא - מתוך שהריאה מושכת למטה, והצואר מושך למעלה - ניתק והולך לגמרי ולא הדר חלים, אבל לארכה - כל כמה שהצואר נמשך, הסדק סוגר והולך הלכך הדר חלים. כאשר נחתך לרוחב, ישנם שני ''כוחות'' נגדיים המופעלים על הגרוגרת, הריאה מלמטה והצוואר מלמעלה, מתוך כך החתך ניתק לגמרי ולא יכול ''להחלים''. מה שאין כן בסדר לאורך הגרוגרת, כאשר הצוואר מושך את הגרוגרת הסדר נסתם, ובסופו של תהליך הגרוגרת יכולה להתרפא. מהו המסר?למדנו היום הבדל מעניין בין חתך אמיתי לרוחב הגרוגרת, בין סדק לאורכה. לכאורה, אם הסדק משתרע לרוב האורך הוא יותר ''בעייתי'' ואמור להיות חמור יותר מאשר חתך ''קטן'' לרוחב. אך במבחן המציאות מתברר שההשפעות הן הפוכות. דווקא חתך קטן יכול להסתיים בקרע שאינו חוזר לקדמותו, וממילא לגרום לטריפת הבהמה, וסדק ארוך ממש, בתהליך מעניין של משיכתו, דווקא נסתם ומסיים את הבעיה. גם בעולם החינוך יכולה להיות ''השפעות מטעות''. לפעמים ''בעייה הנראית קטנה'' יכולה פתאום לגדול לממדים גדולים שהתיקון יהיה קשה מאוד, לעומת ''בעיה הנראית גדולה'' אך "אינה עמוקה ושורשית", כך שבהתייחסות פשוטה יחסית ניתן לגשר ולתקן את המצב.
לע'''נ חברי הטוב נפתלי מלאכי ז''ל שהלך לבית עולמו (ב' שבט תשפ''ו) - איש חינוך אמיתי, איש של חסד ואיש של חיבורים וראיית הטוב. |