עדיף לתת למומר לעבור עבירה

הרב דב קדרון

חולין ג ע"א

בגמרא מדובר על יהודי מומר שאוכל נבלות, ועניין זה נצרך למעשה בתקופת המצור על ירושלים כאשר חיילים שומרי כשרות שאלו את הגרצ"פ פראנק זצ"ל (מובא בספר הר צבי רשמי שאלה עמוד צד בשם אחיינו):

באותו זמן עמד לרשות המפקדה של מגיני העיר מלאי קטן של בשר כשר, ומחסן גדול של שימורי בשר חזיר. מלאי הבשר הכשר הצטמק, עד שנשאר מספיק בשר רק ליומיים שלושה, ולכשיאזל מלאי זה יתחילו לספק לחיילים בשר חזיר.

השאלה הייתה האם לשמור את הבשר הכשר לחיילים שומרי הכשרות, שלא יאכלו בשר חזיר בשום אופן, גם אם לא יהיה בשר כשר, שהרי היו חיילים אחרים שגם בזמן שעדיין היה בשר כשר אכלו בשר טרפה וחזיר שקיבלו ממקורות אחרים, ואין סיבה לשמור בשבילם בשר כשר.

הגרצ"פ פראנק זצ"ל השיב, אחרי יישוב דעת מעמיק, שאכן רשאים החיילים שומרי הכשרות לדרוש שישמרו רק בשבילם את הבשר הכשר.

ברשימה מכתב ידו הוא הוסיף שעניין דומה לזה נשאל הרב אברהם תאומים זצ"ל (בשו"ת חסד לאברהם יו"ד סימן מה) לגבי קהילה יהודית שגזר עליה שר שיתנו לו מספר אנשים לעבודה שהייתה כרוכה בעבירות על איסורי תורה, והיו באותה עיר אנשים חשודים לעבור עבירות ולחלל שבתות בפרהסיה, והשאלה הייתה האם רשאים מנהיגי הקהילה לבחור באותם אנשים לעשות את עבודת השר, ולפטור בכך את כל הקהילה, שהרי ממילא הם עוברים עבירות גם כאשר הם בעירם, ופסק שאכן רשאים לעשות זאת כדי להציל את האנשים הכשרים מהרבה עבירות שלא היו נכשלים בהן אלמלא שנלקחו לעבודה זו.