מדוע הרב שכטר נמנע ממוצרי חלב?

הרב דב קדרון

חולין יא ע"א

חלב של פרה טרפה אסור בשתייה מן התורה. כיום יש אחוז ניכר של פרות טרפות מסיבות שונות, עם זאת הכלל הוא: "כל דפריש - מרובא פריש", וכיוון שרוב הבהמות אינן טרפות, אנו מניחים שהחלב שלפנינו הגיע מהרוב הכשר.

אולם, הרה"ג הרשל שכטר שליט"א מעורר תהייה משמעותית לגבי תקופתנו. בעבר, אדם שתה חלב שנחלב מפרה בודדת, שעל פי רוב אינה טרפה. אולם כיום, החלב משווק במיכלי ענק המכילים תערובת של חלב מעשרות או מאות פרות. לטענת הרב שכטר, במציאות כזו קיימת הסתברות סטטיסטית גבוהה לכך שבכל מיכל מצוי חלב מבהמה טרפה. לשיטתו, אין לסמוך על "רוב" בתערובת כזו, שכן מבחינה סטטיסטית הימצאות האיסור היא כמעט ודאית.

מנגד, הרה"ג אשר וייס שליט"א טוען כי יש להבחין בין הסתברות סטטיסטית לבין המושג ההלכתי של "רוב". לדעתו, ברגע שהחלב נפרד מהפרה, הוא מקבל מעמד הלכתי של "חלב כשר" מכוח הרוב. הערבוב במיכל הגדול אינו אלא ערבוב של יחידות שכבר הוגדרו ככשרות, כל אחת בנפרד, ואין הסטטיסטיקה המאוחרת יכולה לבטל את כשרותן.

הוכחה לשיטתו הוא מביא מהמשנה במסכת מכשירין (ב,ז): תינוק שנמצא מושלך ברחוב בעיר שרובה ישראל, דינו כישראל. הרב וייס מסביר שאם ייאספו עשרה תינוקות כאלו בעיר שבה רק שישים אחוזים מהתושבים יהודים, הם יוכלו להצטרף למניין. למרות שמבחינה סטטיסטית לכאורה 40% מהם אינם יהודים, ההלכה אינה מודדת את הקבוצה כמכלול, אלא דנה בכל פרט בנפרד. כיוון שכל אחד נחשב "כשר" בפני עצמו, התוצאה היא מניין כשר למהדרין.