|
חשיבה מחדש / רפי זברגרבכורות נב ע''ב
הקדמהבמסגרת דיונים על דין בכור, המשנה בעמוד ב' עוסקת במקרים ששדה אחוזה (קרקע שנתנה בירושת הארץ ועברה מדור לדור) שנמכרה אינה חוזרת לבעליה בשנת היובל (בניגוד למכר רגיל של שדה אחוזה החוזר לבעליו ביובל). ואלו שאין חוזרין ביובל: הבכורה, חלק הבכורה, (שהוא פי שניים מכל אחד מהבנים האחרים, אותו קיבל הבכור לאחר פטירת ההורים), אינו חוזר ביובל. הגמרא תדון על כך, ונרחיב בגוף המאמר. והיורש את אשתו, אדם שירש את אשתו לאחר פטירתה, אין לוקחים לו חזרה את ירושתו זו ביובל, אלא היא נשארת אצלו. והמייבם את אשת אחיו המייבם את אשת אחיו, הרי הוא יורש יחידי את נחלת אחיו. ירושה זו איננה חוזרת למשפחת האשה ביובל. והמתנה - דברי רבי מאיר, וחכמים אומרים - המתנה כמכר. לגבי אדם שקיבל מתנה (ולא ירושה) יש מחלוקת תנאים. רבי מאיר פוסק כי איננו חוזר כמו המקרים לעיל. חכמים פוסקים כי מתנה כמכר, ולכן חוזרת ביובל לבעליה הקודמים. רבי אלעזר אומר - כולם חוזרין ביובל רבי אלעזר חולק על כל הדינים שלמדנו עד כה, ופוסק כי כולם חוזרים ביובל. הגמרא מסבירה כי רבי אלעזר סובר כחכמים שמתנה היא כמכר, אך הוא סובר כי ההלכות הקודמות מוגדרות כ''מתנה'', ולכן לדעתו כולם חוזרים ביובל. רבי יוחנן בן ברוקה אומר - היורש את אשתו יחזיר לבני משפחה, וינכה מהן את הדמים. הגמרא העמידה את דינו של רבי יוחנן באדם שירש בית קברות מאשתו לאחר פטירתה. לפי פסק זה עליו להחזיר ביובל את בית הקברות למשפחת אשתו, משום פגם משפחה (זרים, שאינם בני משפחת אשתו ייקברו בחלקה זו). הוא מקבל מהם את שווי המקום, מלבד שווי מקום קבורת אשתו, בגלל שהוא מחויב לקברה (התחייב בכתובה).
הנושאאמר רבי יוחנן: האחין שחלקו - לקוחות הן ומחזירין זה לזה ביובל. רבי יוחנן סובר כי חלוקת ירושה בין אחים היא כמו ''מכר'', ולכן הם מחזירים ביובל את הקרקעות שקיבלו, ומבצעים חלוקה מחדש. רבי יוחנן סובר במחלוקת הגדולה בש''ס לגבי ברירה, כי ''אין ברירה''. עקב כך, חלוקת הנכסים בין היורשים לאחר פטירת ההורים, אינה ''מבררת'' של מי כל אחד מחלקי הירושה, לכן הם נחשבים ''קונים'' זה מזה, וככל קונה הם מחויבים להחזיר את הקרקעות ביובל. מותיב רב הושעיא: ואלו שאין חוזרין ביובל – הבכורה. מקשה רב הושעיא מדין ירושת בכור שאיננה חוזרת ביובל במשנתנו. מבין רב הושעיא כי אם חלק הבכור אינו חוזר, כך גם שאר חלוקת האחים אינם חוזרים ביובל, ולפי זה קשה על דינו של רבי יוחנן. אמר ליה רבי אלעזר: מאי אין חוזרין? אין חוזרין לבטלה. עונה רבי אלעזר לרב הושעיא, ומסביר את המשנה באופן שונה. דין ''בכור שאינו חוזר ביובל'' כוונה שאין הוא מפסיד את חלק הבכורה שקיבל בחלוקה הראשונה ביניהם לאחר פטירת ההורים. באמת, מחלקים שוב את הנכסים ביובל, כדברי רבי יוחנן, אלא שגם בחלוקה זו הבכור זוכה לקבל פי שניים ביחס לשאר האחים. מתקיף לה רב ששת: מכלל דמאן דאמר חוזרין - חוזרין לבטלה קאמר? קרי רב חמא עליה דרב ששת (קהלת ז', א'): טוֹבָה חׇכְמָה עִם נַחֲלָה וְיֹתֵר לְרֹאֵי הַשָּׁמֶש, ולא שמיע (להו) הא דכי אתי רבין אמר רבי יוחנן, ואמרי לה רבי אלעזר אמר משום רבי אלעזר בן שמוע: מאי חוזרין? חוזרין לבטלה: רב חמא עונה לרב ששת, באופן של ''אין הכי נמי''. אמנם יש דעה הסוברת שהבכור באמת מחזיר את חלקו הכפול בירושה, ואינו מקבלה בחזרה. הסברה להלכה זו, כי הבכור מקבל מדין ''מתנה'', וכמו שפסקנו במשנה – מתנה חוזרת ביובל. ננסה להעמיק ולהבין יותר את שיטת רבי יוחנן. לצורך כך נשאל ''שאלה פשוטה'': אם אמנם דנים את החלוקה הראשונית של האחים כמכר, ולכן הצרכנו ''להחזיר'' את הנכסים ולחלק מחדש (כמו כל מכר) מה משמעות החזרה, אם באמת מחלקים מחדש? לכאורה זה נראה כמו ''משחק'' ותו לא! 1. ערך של כל נכס יכול להשתנות במשך הזמן, ולכן חלקה שהייתה שווה X בחלוקה הראשונית יכולה להיות שווה יותר או פחות מכך בשנת היובל. ולכן, החלוקה מחדש מייצרת הזדמנות כלכלית חדשה לכל אחד מבני המשפחה. זהו גם הרעיון הכללי של חזרת קרקעות ביובל (הזדמנות חדשה לעניים שהוצרכו למכור נכסיהם). 2. אולי ''תיקון טעויות''. שמא בחלוקה הראשונה נפלה טעות, שעתה בחלוקה השנייה תבוא לידי תיקון.
מהו המסר?ננסה ליישם את שני העקרונות אשר למדנו בהסבר רבי יוחנן גם לחיינו:
לע''נ הקצין הגיבור מעוז רקנטי הי''ד שנפל בשבת קודש כ''ט אייר תשפ''ו לע'''נ חברי הטוב נפתלי מלאכי ז''ל שהלך לבית עולמו (ב' שבט תשפ''ו) - איש חינוך אמיתי, איש של חסד ואיש של חיבורים וראיית הטוב. |