טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו  

ועכבר המנקר באבטיחים – אבטיח פשוט

"איתיביה. ראה צפור המנקר בתאנה, ועכבר המנקר באבטיחים חוששין שמא במקום נקב נקב! אמר ליה: מי קא מדמית איסורא לסכנתא? סכנה שאני" (חולין, ט ע"א).

פירוש: איתיביה [הקשה לו] ממה ששנינו: ראה צפור המנקר בתאנה, ועכבר המנקר באבטיחים, חוששין שמא במקום נקב של נחש נקב הציפור או העכבר, ואסור לאוכלם מחשש סכנה! אמר ליה [לו] רב הונא: מי קא מדמית איסורא לסכנתא [האם אתה מדמה איסור לסכנה]? סכנה שאני [שונה] וצריך לחשוש לה במקום ספק. אמר ליה [לו] רבא: מאי שנא ספק סכנתא לחומרא [במה שונה ספק סכנה שהולכים בו להחמיר]? ספק איסורא נמי לחומרא [ספק איסור גם כן נלך בו להחמיר]! (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: אבטיח פשוט          שם באנגלית: Watermelon          שם מדעי: Citrullus lanatus

שם נרדף במקורות: אבטיח         שמות בשפות אחרות: ערבית – בטיח אחמר.


הנושא המרכזי: לזיהוי האבטיחים

ראו בהרחבה במאמר "את הקשאים ואת האבטחים" (יומא, עה ע"א). לקריאה הקש/י כאן.

תקציר: קיימת הסכמה רחבה בין המפרשים והחוקרים לזהות את האבטיחים עם הפרי הנקרא בימינו בשם אבטיח פשוט ובערבית "אבטיח אדום". יחד עם זאת סבורים כמה חוקרים שקיים הבדל בין הזן שאליו התייחסו בני ישראל במצריים לבין האבטיח בתקופת חז"ל. האבטיח המקראי הוא זן שבויית, עבור זרעיו ששימשו למאכל, עוד בתקופה פרהיסטורית מאבטיח הפקועה. לעומת זאת על פי מקורות חז"ל היו באזורנו בתקופה היוונית-רומית גם זנים עסיסיים. אם כן, המשמעות של השם אבטיח התרחבה וכללה גם זנים בעלי מאפיינים אחרים מאותו המין. י. פליקס סבר שגם האבטיח המקראי היה הזן האדום והעסיסי ולכן בני ישראל שהלכו במדבר היבש השתוקקו לאוכלו.

 

תמונה 1.  אבטיח פשוט          צילם:  Steve Evans		תמונה 2.  מלון ("אבטיח צהוב") צעיר -  בשלב זה ניכרות השערות

רשימת מקורות:

ח. צ. אלבוים, תשס"ח, מסורות הזיהוי של צמחי משנת כלאיים, עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, בר אילן (עמ' 27).
ז. עמר, צמחי המקרא, הוצאת ראובן מס, ירושלים תשע"ב (עמ' 79).
י. פליקס, עולם הצומח המקראי (עמ' 164-165).

לעיון נוסף:

ז. עמר, גידולי ארץ ישראל בימי הביניים (עמ' 263-266).
ע. לונדון, 'אבטיחים בעבר ובהווה'. לקריאה לחצו כאן.
באתר "צמח השדה":  "אבטיח הפקועה".

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.