ביטול עבודה זרה / עבודה זרה נב

הרב אברהם סתיו

דף יום-יומי, תורת הר עציון

בסוגייתנו נידונים שני הבדלים בין ישראל לנוכרי בביטול עבודה זרה. המשנה בעמוד ב קובעת:

"עובד כוכבים מבטל עבודת כוכבים שלו ושל חבירו, וישראל אין מבטל עבודת כוכבים של עובד כוכבים".

הגמרא בעמוד א מחלקת בעניין זה בין עבודה זרה של נוכרי לעבודה זרה של ישראל:

"דתני רב יוסף: מנין לעובד כוכבים שפוסל אלוהו – שנאמר 'פְּסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ'... דאמר רבי יצחק: מנין לעבודת כוכבים של ישראל שטעונה גניזה – שנאמר 'וְשָׂם בַּסָּתֶר'".

העולה מכלל הדברים הוא שרק עבודה זרה של נוכרי יכולה להיבטל, ורק נוכרי יכול לבטלה; עבודה זרה של ישראל – אין לה ביטול כלל; ואין ישראל יכול לבטל אפילו עבודה זרה של נוכרי.

בפשטות נראה שלפנינו שני דינים נפרדים: רק נוכרי מסוגל לבטל עבודה זרה משום שהפסוק "פסילי אלהיהם" מדבר בנוכרים, ועבודה זרה של ישראל אינה בטלה משום שנאמר בה "ושם בסתר".

והנה בהמשך הסוגיה נאמר על עבודה זרה שנוכרי וישראל שותפים בה:

"ישראל הוא דלא מבטל דנכרי, אבל נכרי דנפשיה מבטל".

מפשט דברי הגמרא נראה שהנוכרי יכול לבטל רק את חלקו, כמסתבר מן העקרונות שראינו לעיל. אומנם הראשונים התקשו בדבר: במה יועיל ביטול חלק הנוכרי אם לא התבטל חלקו של ישראל? הרמב"ן (נב ע"ב ד"ה איכא) כתב:

"ויש נוסחאות שכתוב בהן: וקא משמע לן דישראל הוא דלא מבטל של נכרי, אבל נכרי – כיון דמבטיל דנפשיה, מבטל נמי דישראל".

מדברי הרמב"ן עולה שנוכרי השותף עִם ישראל בעבודה זרה יכול לבטל גם את חלקו של ישראל. וקשה: כיצד יתיישבו דבריו עם דברי הגמרא שעבודה זרה של ישראל אינה ניתנת לביטול?

אפשר שסברת הרמב"ן כדברי האחיעזר (ב, טז) בדעת הרא"ש, שהנוכרי אכן מבטל את חלקו בלבד, אך מאחר שעשה כן – בטלה העבודה הזרה כולה, "דאין עבודה זרה לחצאין".

ברם ייתכן שמדברי הרמב"ן עולה אפשרות חדשה בהבנת הדין שאין עבודה זרה של ישראל בטלה. ראינו לעיל שלפי פשט הגמרא לדין זה ולדין שאין ישראל מבטל עבודה זרה מקורות שונים. ואולם דעת בעל ספר יראים (סימן ע) ששני הדינים נלמדים מן הפסוק "פסילי אלהיהם". נראה שלדעתו אין בעיה עקרונית לבטל עבודה זרה של ישראל, אלא שלמעשה הדבר כמעט שאינו אפשרי: ישראל אינו יכול לבטלה, משום שאין בכוחו לבטל עבודה זרה; וברגיל אף נוכרי אינו יכול לבטלה, שהרי אין הוא עובדהּ. אך במקרה המיוחד הנידון בסוגייתנו, שהנוכרי שותף לישראל בעבודה זרה, יכול הנוכרי לבטלה, שהרי גם הוא שייך בה, וכפי שכתב הרמב"ן.