פגימת המזבח / חולין יח

הרב ירון בן צבי

דף יום-יומי, תורת הר עציון

מזבח שנפגם פסול לעבודה, ובסוגייתנו אנו למדים מהו שיעור הפגימה הזה, הדומה לשיעור שפוסל את סכין השחיטה ודברים נוספים המוזכרים בגמרא – פגימה בשיעור שהציפורן 'חוגרת' בה (מתעכבת כשמעבירים אותה על פני הסכין או המזבח). בגמרא הקשו על כך מברייתא שנחלקו בה רשב"י ורבי אליעזר בן יעקב אם המזבח נפסל בטפח או בכזית, ותירצו שהמחלוקת בברייתא עוסקת בפסול המזבח בפגימת הסיד, ושיעור 'כדי חגירת ציפורן' נאמר ביחס לפגימה באבני המזבח עצמן. מדוע שונה שיעור הפגימה בין סיד המזבח לאבניו?

רש"י (לעיל יז ע"ב ד"ה מזבח) אומר שמהמילה "עליו" האמורה ביחס למזבח לא למדנו שהמזבח צריך להיות שלם אלא רק שהקורבנות נפסלים אם המזבח פגום. אם כן, יוצא שרק החיוב "אבנים שלמות" קובע את חובת שלמות המזבח, והוא מדבר על פסול של אבנים פגומות ולא על פסול בסיד (הרמב"ן מציע שדין הפגימה בסיד הוא מדרבנן בלבד, ולכן הקלו בכך).

גם הרשב"א מחלק בין פגימת אבן לפגימת סיד, ומסביר שבפגימת אבן נידונה כל אחת מאבני המזבח בפני עצמה, וממילא גם פגם קטן ניכר באבן בודדת, מה שאין כן ביחס לסיד, שבו הפגימה נמדדת ביחס לכלל המזבח, וממילא הפגם ניכר רק כשהוא גדול יותר מטפח או מכזית.

אפשר שטעם ההבדל בין שיעור הפגימה באבן לשיעור הפגימה בסיד יסודו במקור הדין: התורה דורשת שאבני המזבח תהיינה שלמות, ומשמע שכאשר יש באבן פגם, אפילו קטן ביותר, אין היא שלמה; ואילו לעניין המזבח לא נאמר שעליו להיות שלם אלא שאסור שיהיה חסר, וכל עוד אין המזבח חסר יותר מטפח או כזית מהסיד – אין חסרונו ניכר ופוסלו.