סירכא / חולין מו

הרב ירון בן צבי

דף יום-יומי, תורת הר עציון

סוגייתנו היא המקור להלכות טרפות בריאה – סירכות. כך נאמר בסוגיה:

"הני תרתי אוני דסריכן להדדי – לית להו בדיקה. ולא אמרן אלא שלא כסדרן, אבל כסדרן – היינו רביתייהו".

הראשונים נחלקו בהסבר הסיבה לכך שהסירכות פוסלות את הבהמה. רש"י הסביר שהסירכות סותמות נקב שהיה בריאה, אך סתימתן אינה טובה דייה: "לית להו בדיקותא – שסירכא זו מחמת נקב היא באה". לעומת זאת התוספות (ד"ה היינו) סוברים שהסירכא היא למעשה ריר שנוצר מחמת הלחות שבריאה, וסופה להתפרק וליצור נקב בריאה, והבהמה טרפה משום שהריאה העומדת להיות בעלת נקב נחשבת כאילו כבר ניקבה.

לפי שיטת רש"י לא מובן מדוע לוּ הייתה סתימת הסירכא סתימה ראויה היא הייתה מועילה, שכן הגמרא להלן (סח ע"ב) אומרת שבהמה שנעשתה טרפה אפילו לרגע אחד – חל עליה שֵׁם 'טרפה' ושוב אין לה היתר.

אפשר ליישב זאת על פי דברי הר"ן (בדעת רש"י), שחידש שכל נקב שעתיד להיסתם אינו נחשב סימן המעיד על כך שהבהמה טרפה, אף אם טרם נסתם בפועל – כל נקב שיש אפשרות שייסתם לחלוטין בהמשך, אינו מטריף מלכתחילה. לדבריו, סתימת הנקב מועילה משום שמעולם לא חל שם 'טרפה' על הבהמה.