חותכה מכאן ומתה חותכה מכאן וחיה / חולין מח

הרב ירון בן צבי

דף יום-יומי, תורת הר עציון

בגמרא בסוגייתנו הסבירו שרב נחמן מטריף בהמה שאחד מהסמפונות שבריאותיה ניקב כנגד חברו, והקשו על כך ממימרא אחרת של רב נחמן, שבה הכשיר מעין סמפונות שבעי הגס שניקבו זה כנגד זה משום שהאחד סותם את הנקב שבחברו. על כך משיבה הגמרא שאין מדמים מסברה מקרה אחד של טרפה למקרה אחר:

"אמר רב אשי: טריפות קא מדמי להדדי? אין אומרים בטרפות 'זו דומה לזו', שהרי חותכה מכאן ומתה חותכה מכאן וחיה".

רב אשי מסביר שבהמה שרגלה נחתכה במקום נמוך נחשבת טרפה משום שאינה יכולה לחיות, אף שבהמה שרגלה נחתכה במקום גבוה יותר עשויה לחיות, אף על פי שמסברה החיתוך במקום גבוה חמור יותר. מכאן מסיק רב אשי שאין להקיש את דיני טרפות זה לזה, ואף שבמעיים יכול קטע אחד לסתום את הנקב שבחברו, אין זה אומר שכך הדבר גם בסמפונות שבריאה.

רש"י בסוגייתנו מפרש שמדובר במצב שבו לא חתכו או שברו את העצם, ומסביר שהכוונה לאמור לקמן (עו ע"א) במשנה: "בהמה שנחתכו רגליה מן הארכובה ולמטה כשרה". שם מדובר בבהמה שרגלה נחתכה בארכובה התחתונה – במקום 'צומת הגידין', והיא כשרה, אף שאם ניטל צומת הגידים עצמו הבהמה טרפה.