תרומת לחמי תודה / מנחות עז

הרב אברהם סתיו

דף יום-יומי, תורת הר עציון

מתוך הלחמים המובאים עם התודה צריך הבעלים להפריש תרומה לכוהן, כפי שמבואר במשנתנו:

"מכולם היה נוטל אחד מעשרה תרומה, שנאמר 'והקריב ממנו אחד מכל קרבן תרומה לה'... לכהן הזורק את דם השלמים לו יהיה', והשאר נאכל לבעלים".

כלומר אחד מכל עשרה לחמים היה ניתן לכוהן המקריב את התודה. שיעור זה של אחד מעשרה לא נתפרש בתורה, ומקורו מבואר בדברי הברייתא:

"תנו רבנן... 'תרומה לה'', – איני יודע מכמה היא, הריני דן: נאמר כאן תרומה ונאמר בתרומת מעשר תרומה, מה להלן אחד מעשרה, אף כאן אחד מעשרה. או כלך לדרך זו: נאמר כאן תרומה ונאמר בבכורים תרומה, מה להלן אין לה שיעור, אף כאן אין לה שיעור? נראה למי דומה – דנין תרומה שאין אחריה תרומה מתרומה שאין אחריה תרומה, ואל יוכיח בכורים שיש אחריהן תרומה".

הברייתא מדמה את תרומת לחמי התודה לתרומת מעשר (החלק שמפריש הלוי לכוהן מתוך המעשר שקיבל), שגם שיעורה הוא עשירית. הברייתא מסבירה מדוע למדה דווקא מתרומה זו ולא מביכורים, שנקראו גם הם 'תרומה' ואין להם שיעור, בכך ש"דנים תרומה שאין אחריה תרומה מתרומה שאין אחריה תרומה".

מה משמעותו של דמיון זה בין התרומות? נראה שאפשר לחלק בין שתי תפיסות של התרומה:

א. התרומה יכולה לבטא מעין שותפות בין הכוהן ובין הישראל (או הלוי). תרומה כזו תינתן רק כאשר "אין אחריה תרומה", היינו מתוך ה'נטו' של התבואה או החלות, משום שהיא משקפת חלוקה של השותפות לאחר ששאר המצוות כבר התקיימו בחפץ. תרומה כזו הגיוני שתהיה בעלת שיעור מוגדר מן התבואה, ככל שותפות אחרת.

ב. התרומה יכולה להיות נתינה סמלית לכוהן מתוך התבואה, אשר קיימת לרוב בהקשרים של 'ראשית' (ביכורים, חלה וכדו'). מצווה זו יכולה להתקיים גם כאשר יש אחריה תרומות אחרות, ואין בה שיעור מוגדר ביחס לתבואה משום שאין זו חלוקת שותפות אלא מצוות נתינה בעלמא (כך לדוגמא ראשית הגז, לפי חלק מהשיטות, שיעורה קבוע – חמישה סלעים, בלי קשר לכמות הגז).

בהמשך הברייתא נדחתה סברה זו, וההיקש בין תרומת לחמי תודה ותרומת מעשר נלמד מן המילה "ממנו":

"תלמוד לומר 'ממנו תרומה לה'', וכתיב בתרומת מעשר 'ממנו תרומה' לגזירה שוה".

נראה שגם מילה זו משקפת את ההבנה שהוצעה לעיל. המילה "ממנו" מרמזת שהתרומה היא חלק מהתבואה עצמה אשר שייך לכוהן, בניגוד לביכורים (ולחלה, שתוזכר בהמשך הגמרא), אשר אינם חלק מן התבואה בבעלות הכוהן אלא יצירה חדשה של מתנה לכוהן.