הדרן למסכת מנחות / מנחות קי

הרב אביהוד שורץ

דף יום-יומי, תורת הר עציון

בשעה טובה ומוצלחת אנו מסיימים היום את לימוד מסכת מנחות. מסכת מנחות משלימה את מסכת זבחים, הקודמת לה, ושתיהן יחד סוקרות את דיני הקורבנות המוקרבים בבית המקדש. באופן כללי אפשר לחלק את עבודת הקורבנות לשני חלקים מרכזיים: החלק הראשון הוא זריקת הדם על המזבח, הגוררת עימה בדרך כלל את כפרת הקורבן; והחלק השני הוא הקטרת האימורים על גבי המזבח. בהקרבת המנחות משמשת הקטרת הקומץ בשני התפקידים – היא נידונה הן כזריקה הן כהקטרה.

כאמור, זריקת הדם או הקומץ נושאת עימה כפרה. כאשר בית המקדש עומד בחורבנו, בעוונותינו, עלינו למצוא כפרה באפיקים אחרים: חזרה בתשובה, צום, תפילה ועוד כהנה.

ומה תפקידה של ההקטרה? פירושה של "הקטרה" הוא הפיכה לקטורת או לקיטור – בשר הזבח שעולה על המזבח נשרף באש והופך לעשן. ההקטרה הופכת את הבשר הגשמי לישות רוחנית; החומר הופך לרוח.

פירוש נוסף למונח "הקטרה" הוא על פי הלשון הארמית, אשר בה השורש קט"ר מקביל לשורש העברי קש"ר. ההקטרה, ההופכת את המוצק לרוח, היא גם הדרך ליצור קשר בין הקדוש ברוך הוא ובין העולם. הרמב"ן, בפירושו לתורה, עוסק פעמים אחדות בסודם של הקורבנות, ואף שאין לנו עסק בנסתרות, נביא קטע קצר מדבריו (בראשית ב, ח):

"ורבותינו נתעוררו בזה, אמרו בבראשית רבה: 'לעבדה ולשמרה' – אלו הקרבנות... ובקרבנות יהיה משך הברכה לעליונים, ומהם לצמחי גן עדן, ומהם יהיו ויחיו לעולם בגשמי רצון וברכה שיגדלו בה".

הקורבנות יוצרים קשר בין הקדוש ברוך הוא ובין העולם, וממילא הם ממשיכים שפע של ברכה לכל העולמות.

כאמור, אף כאשר בית המקדש חרב אפשר למצוא תחליפים לכפרה שבזריקת הדם. אך האם יש תחליף גם להקטרת הזבח על המזבח? התשובה לכך מצויה בסוגייתנו:

"אמר רבי שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן: אלו תלמידי חכמים העוסקים בתורה בכל מקום, מעלה אני עליהן כאילו מקטירין ומגישין לשמי".

יש לדייק בדברי הגמרא – תלמידי החכמים אינם "מקריבים" אלא "מקטירים". נראה שתלמידי החכמים מסוגלים לעבוד את עבודת ההקטרה, שעניינה הפיכת החומרי לרוחני. תלמידי החכמים העוסקים בענייני קודשים מדברים על בהמות, על איברים, על דם ועל סולת, אך נוטלים את כל אלה והופכים אותם לעניין רוחני ונשגב, לדבר ה' – זו הלכה.

עם סיומן של מסכתות זבחים ומנחות יש לתת שבח והודאה לבורא עולם אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו, ובעיסוקנו ושעשוענו בתורה זכינו להפוך את הגשמי והחומרי לרוחני ולקיים את נבואת מלאכי:

"כִּי מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ וְעַד מְבוֹאוֹ גָּדוֹל שְׁמִי בַּגּוֹיִם וּבְכָל מָקוֹם מֻקְטָר מֻגָּשׁ לִשְׁמִי וּמִנְחָה טְהוֹרָה כִּי גָדוֹל שְׁמִי בַּגּוֹיִם אָמַר ה' צְבָאוֹת".

מי ייתן ומכוחו של לימוד זה נזכה לקיומה המושלם של נבואת מלאכי:

"הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם".

הדרן עלך מסכת מנחות