שחיטה וקבלה בצפון / זבחים מח

הרב אברהם סתיו

דף יום-יומי, תורת הר עציון

למדנו במשנה בתחילת הפרק (מז ע"א) ששחיטתם וקבלת דמם של קודשי קדשים נעשות בצפון המזבח. הגמרא בסוגייתנו דנה במקורותיהם של דינים אלו בתורה. דין השחיטה בצפון נאמר בפירוש בתורה הן ביחס לעולה (ויקרא א, יא: "וְשָׁחַט אֹתוֹ עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ צָפֹנָה לִפְנֵי ה'") הן ביחס לחטאת (ויקרא ד, לג: "ושָׁחַט אֹתָהּ לְחַטָּאת בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁחַט אֶת הָעֹלָה"), אך דין הקבלה בצפון רק נרמז בהמשך פרשיית החטאת, בסמיכות המילים "ולקח הכהן מדם החטאת" לציווי השחיטה בצפון.

בהמשך סוגייתנו מבואר שקיים גם הבדל הלכתי בין דין השחיטה בצפון לדין הקבלה בצפון:

"דתניא, ר' אחיא אומר: 'ושחט אותו על ירך המזבח צפונה' – מה תלמוד לומר? לפי שמצינו עומד בצפון ומקבל בצפון, ואם עמד בדרום וקיבל בצפון פסול, יכול אף זה כן? ת"ל 'אותו' – אותו בצפון ואין השוחט בצפון".

דין שחיטה בצפון מתייחס אך ורק לקורבן עצמו, שצריך לעמוד ולהישחט בצפון, ואילו האדם השוחט אותו יכול לעמוד גם בדרום, אך קבלת הדם צריכה להיעשות על ידי כוהן העומד בצפון.

מה פשר החילוק בין הדינים?

באופן פשוט אפשר לומר שקיים חילוק טכני בין מוקדי העבודות הללו. השחיטה מתבצעת בבהמה עצמה, והאדם השוחט אינו חלק מהותי ממנה, וממילא דרישת השחיטה בצפון מתייחסת אך ורק למקומו של הקורבן. בקבלה, לעומת זאת, מתקבל הדם אצל הכוהן ומתקדש בכלי שאוחז הכוהן בידיו, וממילא מסתבר שדרישת הצפון תתייחס גם למקומו של הכוהן, שהקבלה מתבצעת דרכו.

אומנם לפי הבנה זו נראה שלא היה צריך ללמוד את החילוק שבין השחיטה לקבלה מפסוק מיוחד. הרי די בכך שנאמר ששחיטה בצפון וקבלה בצפון, וממילא נדע שהשחיטה מתייחסת לקורבן בלבד ואילו הקבלה מתייחסת גם לכוהן המקבל.

משום כך נראה שהחילוק בין העבודות נובע מסיבה שונה. נאמר בגמרא במקומות רבים ש"שחיטה לאו עבודה היא" – השחיטה איננה חלק מהותי מעבודות הקורבן אלא רק פעולה המכשירה את הקורבן להיקרב במקדש. משום כך אין השחיטה נעשית דווקא על ידי כוהן אלא כשרה גם בזרים. לאור זה נראה שקיים הבדל עקרוני בין דין הצפון בקבלה ובין דין הצפון בשחיטה. דין קבלה בצפון מתייחס לעבודת הקבלה, וממילא הוא כולל את כל מרכיבי העבודה, ובכללם הכוהן העובד. לעומת  זאת, דין שחיטה בצפון אינו מתייחס לעבודה, אשר איננה משמעותית, אלא לבהמה בלבד. משמעותו של דין זה היא שכאשר שוחטים את הבהמה והיא מתחילה את מסלול הקרבתה עליה לעמוד בצפון, אך אין הוא מתייחס לעבודת השחיטה, וממילא אינו כולל את הכוהן השוחט.