שינוי מעשים בין קורבנות העוף / זבחים סו

הרב ברוך וינטרוב

דף יום-יומי, תורת הר עציון

המשנה בריש הפרק השביעי עוסקת בקורבן עוף שהוקרב באופן שאינו מתאים לו – עולה שהוקרבה כמעשה החטאת ולהפך. במשנה מפורטים אופני שינוי שונים, וביניהם שינויים במעשה ההקרבה, במקומה או בכוונת הכוהן לשם איזה קורבן הוא מקריב.

לגבי השינוי במעשה ההקרבה מציעה הגמרא להעמיד שהשינוי הוא הזאה בעולה ומיצוי בחטאת, כלומר מן הדין הוא להזות את דמה של החטאת ולמצות את דמה של העולה. המשנה הפוסלת במקרה של מי שהחליף בין הקורבנות פוסלת במקרה שבו הכוהן היזה מדמה של העולה או מיצה את דמה של החטאת.

בעלי התוספות (סו ע"ב ד"ה ואלא במיצוי) דנים בשאלה מדוע עולה שעשאה כמעשה חטאת נפסלת, שהרי גם בחטאת יש הסוברים שצריך מיצוי, ואם כן – העושה עולה כמעשה חטאת מזה ואחר כך ממצה, ומדוע תיפסל העולה מכיוון שקודם למיצוי היזה. בעלי התוספות מגיעים למסקנה שיש לפרש כשיטת רש"י, שמשנתנו היא אליבא דמאן דאמר שהמיצוי בחטאת העוף אינו מעכב, והמקרה המדובר הוא של כוהן שהיזה בעולת העוף בלא למצות כלל. מדברים אלו של התוספות משתמע שאין לפסול את עולת העוף רק מכיוון שנעשו בה מעשי חטאת העוף, והפסול חל דווקא מצד דיני עולה כשלעצמם, כאשר לא נעשו מעשי העולה.

כיוון אחר עולה מן הגמרא לעיל סה ע"ב. הגמרא שם עוסקת בשאלה אם הבדלה בחטאת העוף פוסלת, ובתחילה היא תולה הלכה זו בשאלה אם המיצוי בחטאת העוף מעכב: אם כן – החטאת והעולה דומות למדי זו לזו, וכאשר הכוהן יבדיל גם בחטאת, נמצא שהיא דומה מדי במעשיה לעולה, והיא נפסלת. לפי זה הפסול נובע מהדימוי של חטאת לעולה. וכן ביאר רש"י שם (ד"ה ת"ק סבר): "קעביד כל מעשה עולה בחטאת: מליקה, מובדלת ומיצוי, דעולה מיצוי הוא דעביד בה, ולקמן תנן דחטאת העוף שעשאה כמעשה עולה לשם חטאת פסולה". מדברי רש"י ברור כי הפסול במשנה אינו נובע מדיני חטאת בפני עצמם כי אם מן הדמיון לעולה.

ייתכן כי התוספות בחרו להסביר את פסולה של העולה במשנתנו כנובע מדיני עולה ולא כנובע מן הדמיון לחטאת משום שראו הבדל בין חטאת העוף לעולת העוף בהקשר זה. דהנה במשנה בדף סו ע"ב נחלקו רבי אליעזר ורבי יהושע אם יש מעילה בעולת העוף שעשאה כולה כמעשה חטאת (לעניין אופן ההקרבה, מקומה וכוונת הכוהן לשם חטאת): לדעת רבי אליעזר מועלין בה, שהרי מועלין בעולה, ואילו לדעת רבי יהושע אין מועלין בה, כיוון ש"שינה שמה לחטאת" ובחטאת העוף אין מועלין לאחר שחיטה. רש"י (ד"ה רבי יהושע אומר) מבאר, על פי הגמרא להלן, שלדעת רבי יהושע במקרה כזה נעשית עולת העוף חטאת.

בדף סז ע"א נלמד כי אף רבי יהושע מודה שהכיוון ההפוך אינו אפשרי, כלומר חטאת העוף שעשאה כמעשה עולה אינה משתנית להיות עולה. לאור זאת ייתכן שיש לחלק בין עולה שעשאה באופן חלקי כחטאת ובין המקרה ההפוך – חטאת שעשאה באופן חלקי כמעשה עולה. העולה אכן יכולה הייתה להפוך לחטאת, ועל כן עצם הדמיון לחטאת אינו פוסל אותה. רק אם יהיה הפסול מצד דיני עולה עצמם, כגון במקרה שבו הכוהן היזה בלא למצות, תיפסל העולה. לעומת זאת, חטאת העוף אינה יכולה להיות עולה, ולכן אם נעשה בה מעשה עולה, אף אם לא היה אמור לפסול מצד דיני חטאת, די בזה כדי לפוסלה.