חטאת העוף ועולת בהמה / זבחים צ

הרב אברהם סתיו

דף יום-יומי, תורת הר עציון

במשנה הפותחת את סוגייתנו נאמר שדם חטאת קודם לדם העולה בשל קדושתו – "מפני שהוא מרצה". דין זה נאמר ביחס לחטאת בהמה ועולת בהמה, אשר באופן בסיסי קדושתן שווה, ועל כן הריצוי שבדם החטאת מרומם אותו מעל דם העולה. אך בברייתא המובאת בסוגיה מופיע חידוש נוסף:

"דתנו רבנן: 'והקריב את אשר לחטאת ראשונה' – מה תלמוד לומר? שאין ת"ל ללמד שתקרב ראשונה, הרי כבר נאמר 'ואת השני יעשה עולה'!    
אלא זה בנה אב לכל חטאות, שיקדמו לעולה הבאות עמהן, בין חטאת העוף לעולת העוף בין חטאת בהמה לעולת בהמה, ואפי' חטאת העוף לעולת בהמה".

הברייתא מחדשת, מתוך גזרת הכתוב, שאפילו חטאת העוף קודמת לעולת בהמה. דין זה אינו נובע מקדושתה היתרה של החטאת, שהרי כל קורבנות הבהמה קדושים יותר מקורבנות העוף (כפי שנאמר בגמרא לעיל פט ע"ב, "מין זבח עדיף"), אלא מיחס מיוחד בין החטאת והעולה.

אפשר להבין את היחס בין שני הקורבנות בשתי דרכים:

א. הקרבת החטאת היא 'מכשיר' ו'מתיר' להקרבת העולה. חיוב החטאת מרחיק ומבדיל את האדם ממלך מלכי המלכים, ועל כן אין ראוי להביא את העולה שהיא "דורון" קודם שיכפר את חטאו (ראה לעיל ז ע"ב).

ב. החטאת והעולה נחשבות כמערכת אחת. כמו בכל מערכת קורבנות, דוגמת קורבנות יום הכיפורים, גם במערכת זו יש סדר פנימי בין השלבים השונים.

השלכה חשובה של חקירה זו היא המחלוקת בין המפרשים בשאלת היקף דין קדימת החטאת לעולה. רבים מן האחרונים (חזון איש, ברכת יצחק ועוד) כתבו שדין זה קיים דווקא כאשר מדובר במערכת אחת של קורבנות, כגון קורבנות היולדת, הכוללים עוף לחטאת וכבש לעולה, ולא כאשר האדם מביא שני קורבנות נפרדים. נראה שעמדה זו רואה בחטאת ובעולה מערכת אחת בעלת סדר פנימי, וממילא אין זה רלוונטי בעולה וחטאת, הבאות על שני חיובים נפרדים.

לעומת זאת, דעת רוב הראשונים היא ש"כל חטאת ועולה של אדם אחד, חטאת קודמת" (מאירי, וכדבריו משמע בתוספות וברמב"ם). נראה שעמדה זו הבינה כאפשרות הראשונה, שעצם חיוב החטאת מונע את הקרבת העולה, אף שאין קשר מערכתי פנימי בין הקורבנות.

ביטוי מעניין נוסף של חקירתנו נמצא בהמשך הסוגיה:

"איבעיא להו: חטאת העוף ועולת בהמה ומעשר, איזו מהן קודם?        
תיקדום חטאת העוף – איכא מעשר דקדים לה, ליקדים מעשר – איכא עולת בהמה דקדמה ליה, תיקדום עולת בהמה – איכא חטאת העוף דקדמה לה!             
הכא תרגימו: מין זבח עדיף. במערבא אמרי: עיילא בה עולת בהמה בחטאת העוף ואגבהתה ממעשר".

הגמרא מתארת מקרה מורכב שבו עומדים לפנינו מעשר בהמה (הקודם לעוף בשל היותו בהמה), חטאת העוף (הקודמת לעולה כנ"ל) ועולת בהמה (הקודמת למעשר בשל היותה קודשי קודשים). שתי הדעות המובאות בגמרא ביחס למצב זה מסכימות שהחטאת חייבת לקדום לעולה, אלא שנחלקו היכן למקם את העולה והחטאת ביחס למעשר:

א. לפי הדעה הבבלית המעשר קודם. נראה שדעה זו מבינה כאפשרות הראשונה, שחטאת העוף היא 'מכשיר' להבאת העולה, ולכן קודם הבאת החטאת נחשבת העולה כ'מחוסרת זמן' ואיננה רלוונטית, וממילא נשארו רק חטאת העוף ומעשר בהמה, ומעשר בהמה קודם.

ב. לפי הדעה הארץ־ישראלית החטאת והעולה קודמות משום ש"עיילא בה עולת בהמה בחטאת העוף". לפי עמדה זו החטאת והעולה נחשבות למערכת אחת, ומערכת זו – הכוללת גם את עולת הבהמה – חשובה יותר מן המעשר.