לא תעשה שבמקדש / זבחים צז

הרב אברהם סתיו

דף יום-יומי, תורת הר עציון

כלל גדול בתורה שמצוות עשה דוחה מצוות לא תעשה, וכך לדוגמה מצוות ייבום דוחה איסור אשת אחיו ומצוות ציצית דוחה איסור כלאיים. לכלל זה סייגים וחריגים רבים, ובסוגייתנו הוסיף רבא חריג נוסף:

"אמר רבא: אין עושה דוחה את לא תעשה שבמקדש, שנאמר 'ועצם לא תשברו בו' – ר"ש בן מנסיא אומר: אחד עצם שיש בו מוח ואחד עצם שאין בו מוח. אמאי? ניתי עשה ולידחי את לא תעשה! אלא אין עשה דוחה לא תעשה שבמקדש".

מה טעמו של רבא בדין זה?

הסברה המתבקשת לכללו של רבא היא סברת החומרה. במספר מקומות אפשר לראות שכאשר חומרתו של האיסור גדולה אין מצוות העשה דוחה אותו. הדוגמא הבולטת לכך היא מצוות לא תעשה שיש בה כרת, אשר איננה נדחית מפני עשה. אומנם בנידון דידן קשה יותר לומר זאת, הן משום שגם העשה שמדובר בו הוא "עשה שבמקדש" (כפי שהעיר השאגת אריה סימן צו) הן משום שלא מצינו שללא־תעשה שבמקדש יש חומרה מיוחדת.

אפשרות נוספת היא שהיחס בין מצוות העשה והלא תעשה שבמקדש שונה מהיחס שבין מצוות אחרות. על פי רוב, כל מצווה היא מערכת סגורה ועצמאית, וממילא כאשר הן מתנגשות מדובר בהתנגשות של ערכים שונים אשר אחד מהם דוחה את חברו. אומנם במערכת המקדש המצוות אינן יחידות נפרדות אלא חלק ממכלול אחד של עבודת הקורבנות, וממילא מצוות הלא־תעשה שבמקדש מגבילות ומסייגות את מצוות העשה שבו, ואין ערך למצוות עשה במקום שהיא מתנגשת עם מצוות לא־תעשה. כך למשל מובן שאי אפשר להביא קורבן בעל מום בטענה שמצוות העשה של הקרבת הקורבן תדחה את מצוות הלא־תעשה של הקרבת בעלי מומין.

נפקא מינה אפשרית בין שתי הסברות הללו היא אם מצוות עשה שבמקדש שיש בה כרת (כגון מצוות הקרבת פסח) תדחה מצוות לא תעשה שבמקדש. מצד החומרה – בכה"ג מצוות העשה חמורה יותר מהלאו, ומאידך – עדיין מדובר בחלק ממכלול אחד (ראה עולת שלמה כאן שדן בשאלה זו).

טעם נוסף לכללו של רבא מובא במשך חכמה (דברים לד, יב). המשך חכמה מקדים ומביא את דברי הרמב"ן בפרשת יתרו שעשה דוחה לא תעשה משום שאהבת ה' קודמת ליראתו, וכותב:

"ולפי זה אתי שפיר דבמקדש, שהשכינה שורה, ועשרה נסים נעשו, ומרוב ההרגל של האדם בדביקות להשי"ת נקל למצוא מדת האהבה, לכך הזהירה תורה 'וממקדשי תיראו', ששם נקל לבעוט ולסור מדת הפחד מהאדם. ולכן אין עשה דוחה לא תעשה שבמקדש, כי בעניני המקדש, שם גדול התועלת מהיראה לבלי עשות מה שהזהירה תורה מהתועלת ממה שיעשה האדם מה שצותה תורה".