הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
ביאור הביטוי: "מאן תנא"
[ביאור מונחי הקישור בגמרא]
זבחים פו ע"א
"גמ'. ת"ר: והקטיר הכהן את הכל המזבחה - לרבות העצמות והגידים, והקרנים והטלפים; יכול אפילו פרשו? תלמוד לומר: ועשית עולותיך הבשר והדם. אי בשר ודם, מאן תנא דשמעת ליה דאמר: פירשו ירדו? רבי היא; דתניא: (ויקרא א) והקטיר הכהן את הכל המזבחה - לרבות העצמות והגידין והקרנים והטלפים אפילו פירשו, ואלא מה אני מקיים (דברים יב) ועשית עולותיך הבשר והדם? לומר לך: עיכולי עולה אתה מחזיר, ואי אתה מחזיר עיכולי גידין ועצמות; רבי אומר, כתוב אחד אומר: והקטיר הכהן את הכל המזבחה - ריבה, וכתוב אחד אומר: ועשית עולותיך הבשר והדם - מיעט, הא כיצד? מחוברין - יעלו, פירשו - אפי' הן בראש המזבח ירדו.
יכול יחלוץ גידין ועצמות ויעלה בשר לגבי מזבח? תלמוד לומר: והקטיר הכהן את הכל, הא כיצד? מחוברין - יעלו, פירשו - אפי' הן בראש המזבח ירדו."
1.
הגמרא שואלת מי אמר את העיקרון שאם פרשו העצמות והגידים מבשר הבהמה, אפילו אם עלו על המזבח - ירדו.
2.
עונה הגמרא שמתאים לשיטת רבי [רבי יהודה הנשיא] בברייתא השניה.
3.
רש"י מסכת זבחים דף פו עמוד א:
מאן שמעת ליה כו' - ומתני' אליביה אתיא.
לפי רש"י הגמרא מדברת על המשנה [ולא על הברייתא הראשונה] שמתאימה לדברי רבי.
4.
תוספות מסכת זבחים דף פו עמוד א:
מאן שמעת ליה דאמר פירשו ירדו רבי היא - ופי' רש"י ומתני' אליביה אתיא
ור"י פי' כרבנן דוקא היא דמדקתני לא יעלו משמע דאם עלו לא ירדו
והא דאמרי רבנן והקטיר לרבות כו' ואפי' פירשו היינו פירשו ועודם על גבי המזבח והא דלא מוקי מיעוטא דועשית עולותיך הבשר והדם בירדו למטה משום דניחא ליה למנקט רבותא דאפי' בעודם ע"ג המזבח ממעט עיכולי גידים וה"ה דממעטי בלא עיכול אם ירדו למטה ופירשו.
לפי תוס' הגמרא מדברת על הברייתא הראשונה [שהובאה בגמרא אחרי משנתנו] שהיא מתאימה לדברי רבי בברייתא.
4.1
לפי תוס' משנתנו מתאימה לדעת "תנא קמא" בברייתא השניה. תוס' מכנה את "תנא קמא" - "רבנן". [ראה "מתיבתא", הערה ב, וב"שוטנשטיין", הערה 3].
5.
ונחלקו הפרשנים בדעת הרמב"ם אם פוסק כרבי או כחכמים בברייתא [ראה ב"מתיבתא", "אליבא דהלכתא", עמוד י, ובהערה מא].
6.
יש אומרים שהמחלוקת בבירור פסיקת הרמב"ם תלויה במחלוקת רש"י ותוס' - אם מדובר על המשנה או על הברייתא.
6.1
אם הברייתא היא זו שסוברת כדעת רבי הרי שהרמב"ם יכול לפסוק דווקא כדעת משנתנו שסוברת כדעת חכמים בברייתא ולא כדעת רבי.
6.2
ואם משנתנו היא כ"רבי" בברייתא השניה [לפי רש"י לעיל בסעיף 3] הרי שיש לפסוק כ"רבי".
7.
נוכל אולי לתלות זאת גם בפירוש המושג "מאן תנא".
יד מלאכי כללי התלמוד כלל תנה:
מאן תנא, כדקאמר הכי בגמרא נראה מדברי התוס' דהכי הוי הלכתא מדסתם לן רבי כוותיה דבסוף שבועות [דף] מ"ט ב' ד"ה מאן תנא כתבו וז"ל מאן תנא שוכר כנושא שכר דמי משמע דהכי הלכתא ע"כ ועיין פרק הכונס [דף] נ"ז ב' ד"ה סברוה וכן משמע עוד ממאי דאמרינן בפרק כיצד מברכין [דף] מ' א' על מתניתין דבירך על פירות האילן בפה"א יצא מאן תנא דעיקר אילן ארעא הוא אמר רב נחמן בר יצחק ר"י היא וכו' וכתבו התוס' והרא"ש והרשב"א ז"ל דקי"ל כוותיה דר"י משום דסתם לן תנא כוותיה וכוותייהו פסק הטור בא"ח סי' ר"ו.
אם נאמר שהלכה כאותו חכם שעליו נאמר "מאן תנא", ובסוגייתנו - כרבי יהודה הנשיא, הרי שמתאים לדעת אלה שמסבירים שהרמב"ם פוסק כרבי יהודה הנשיא - וכדעת רש"י שהביטוי "מאן תנא" מוסב על המשנה - והרמב"ם פוסק כדעה הסתמית במשנה.
7.1
ולפי מי שסובר שהרמב"ם פוסק שלא כ"רבי" אלא כתנא קמא בברייתא השניה - וכדברי תוס' שמשנתנו היא כדעת תנא קמא=חכמים בברייתא השניה - יש לומר שהוא לא מקבל בהכרח את האמור לעיל בסעיף 7.
7.2
ויתכן, שתוס' סובר שהביטוי "מאן תנא" מוכיח כמי הלכה רק כשמדובר במשנה. אבל לפי תוס' בסוגייתנו הביטוי "מאן תנא" מוסב על התנא של הברייתא הראשונה - כמי הוא סובר במחלוקת שבברייתא השניה, וכלעיל בסעיף 4.1.
