מהו אדם "בריא"?

הרב דב קדרון

חולין נו ע"ב

במשנה ישנה מחלוקת לגבי עוף שניטלו נוצותיו, האם הוא כשר או טרפה.

להלכה המחבר בשולחן ערוך (יו"ד נט,ב) מיקל ופוסק שעוף שניטלה נוצתו - כשר, ואילו הרמ"א כותב שטוב להחמיר אם נפלו כל הנוצות.

ב"בירור הלכה" מובאת דעת תרומת הדשן (סימן קסא) שאם הנוצות נשרו בגלל רוב שומן העוף - אין מקום להחמיר, כי השומן הוא שבח לעוף ואין לומר שדבר שמשביח יגרום לפסול של טרפה.

מרן הרב קוק זצ"ל (בשו"ת דעת כהן סימן ד) כתב טעם נוסף להתיר במצב כזה: הסיבה שעוף ללא נוצות הוא טרפה היא משום שחסרה לו ההגנה והחימום של הנוצות, אולם אם העוף שמן, השומן מחמם אותו ומהווה תחליף לנוצות, כמו שמצאנו שרבי שמעון בן חלפתא היה שמן והיה לו חם (ב"מ פו,א), וכן עגלון מלך מואב היה שמן ועלה לעליית הגג כדי להצטנן (שופטים ג).

לגבי עגלון נאמר שהיה "איש בריא מאד" ומסביר רש"י ש"בריא" הוא שמן. כך גם נאמר על הפרות השמנות בחלום פרעה (בראשית מא,ב): "בריאות בשר". משמעות המילה "בריא" בתנ"ך היא בעיקר לשון פיטום והשמנה, ויש גם פועל (שמואל ב פרק יג): "ויאמר אמנון אל תמר הביאי הבריה החדר ואברה מידך". המפרשים נחלקו לגבי הקשר של מילה זו ("בריה") ל"בריאה" ומהי המשמעות הבסיסית של המילה (אברבנאל תחילת בראשית).

בלשון המשנה וכן כיום מקובל להשתמש במילה "בריא" כדי לתאר אדם שאינו חולה, ולפי הידע הרפואי היום שהשמנת יתר אינה בריאה, ניתן לומר: לא בריא להיות "בריא".