מדוע יש נמנעים מלאכול הודו?

הרב דב קדרון

חולין סב ע"א

רב פפא פסק שהעוף הנקרא "תרנגולתא דאגמא" כשר. אולם לאחר כמה דורות דרש אמימר שאינו כשר, משום שראו שהוא דורס ואוכל. בעקבות כך כותב רש"י שעוף הבא לפנינו ואין אנו יודעים אם הוא כשר, אף אם יש בו שלשה סימני כשרות אין לאכלו ללא מסורת, כי יש לחוש שמא הוא דורס.

ב"בירור הלכה" מובא שלדעת ראשונים אחרים יש אפשרות לסמוך במצבים מסויימים על סימנים גם היום, ואין צורך במסורת, אולם השולחן ערוך (יו"ד פב,ב) פוסק כרש"י, שכל עוף שאין מסורת שהוא כשר יש חשש שמא הוא דורס.

לאורך הדורות היו כמה וכמה עופות שהיו לגביהם חילוקי דעות אם הם כשרים. המפורסם ביניהם הוא תרנגול ההודו. לגביו לכאורה לא יכולה להיות מסורת, כי מקורו ביבשת אמריקה, ושם לא ישבו יהודים לפני גילויה. עם זאת רוב הפוסקים התירו לאכול תרנגול הודו, ויש כמה הסברים לכך: א. בעניין זה אפשר להקל שלא כדעת רש"י, כי אין זה עוף חדש לגמרי, אלא הוא דומה לתרנגול ויש לו כל סימני הכשרות, לכן אין צורך במסורת לגביו. ב. מכיוון שכבר נהגו לאכלו מאות שנים וכבר ראינו אלפים ורבבות ממנו שאינם דורסים - אין יותר חשש לגביו שמא הוא דורס, וגם אין להחמיר ולומר שאבותינו אכלו עוף לא כשר ח"ו.

ישנם עוד הסברים לכשרות תרנגול ההודו, אבל מקובלנו מרבותינו שמה שנהוג אצל כלל ישראל הוא בוודאי דבר נכון, כמו שאמר הלל הזקן (פסחים סו,א): "אם אין נביאים הן - בני נביאים הן".

אולם כידוע, היו גדולי ישראל שהחמירו לא לאכול הודו, ויש משפחות מסוימות וחסידויות שגם כיום, לא אוכלים הודו, על פי שיטת הפוסקים המחמירים.