על ארבע זה עקרב
חולין סז ע"ב
"תנו רבנן הוֹלֵךְ עַל גָּחוֹן - זה נחש, כֹּל - לרבות השילשול ואת הדומה לשילשול. עַל אַרְבַּע - זה עקרב, וְכֹל הוֹלֵךְ - לרבות את החיפושית ואת הדומה לחיפושית. מַרְבֵּה רַגְלַיִם - זה נדל, עַד כָּל - לרבות את הדומה ואת הדומה לדומה".
לשון הפסוק כולו: (ויקרא יא, מב) כֹּל הוֹלֵךְ עַל גָּחוֹן, וְכֹל הוֹלֵךְ עַל אַרְבַּע, עַד כָּל מַרְבֵּה רַגְלַיִם, לְכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ לֹא תֹאכְלוּם כִּי שֶׁקֶץ הֵם.
וקשה, הכיצד דרשו "עַל אַרְבַּע זה עקרב" הרי לכל העקרבים יש שמונה רגלים.
ועקרב בלשון חכמים הוא אותו העקרב שבלשוננו, כמוכח בברייתא: (עירובין דף נו ע"א; פסחים דף צד ע"א) "עֲגָלָה בצפון ועקרב בדרום", עגלה בצפון זו קבוצת הכוכבים העגלה הגדולה שנקראת גם הדובה הגדולה, ועקרב בדרום זה מזל עקרב וצורתו אכן בדיוק כעקרב.
ואי אפשר לפרש עַל אַרְבַּע – על ארבע זוגות רגלים, כמוכח שם בפסוק: (ויקרא יא, כא) אַךְ אֶת זֶה תֹּאכְלוּ מִכֹּל שֶׁרֶץ הָעוֹף הַהֹלֵךְ עַל אַרְבַּע אֲשֶׁר לוֹ כְרָעַיִם מִמַּעַל לְרַגְלָיו לְנַתֵּר בָּהֵן עַל הָאָרֶץ, ולארבה יש רק שתי זוגות רגלים בנוסף לקרצוליו הארוכים. וכן מוכח בפסוק שם: (ויקרא יא, כז) וְכֹל הוֹלֵךְ עַל כַּפָּיו בְּכָל הַחַיָּה הַהֹלֶכֶת עַל אַרְבַּע טְמֵאִים הֵם לָכֶם, ולכל החיות בעלות כפות עם אצבעות יש ארבע כפות בלבד.
ואי אפשר לפרש עַל אַרְבַּע – לפחות ארבע, שאם כן גם חיפושית בכלל זה ואילו בהמשך נדרש ריבוי מפורש "וְכֹל הוֹלֵךְ" [עַל אַרְבַּע] לרבות את החיפושית ודומיה שיש להם שש רגלים.
בשלמא הפסוק (ויקרא יא, כג) וְכֹל שֶׁרֶץ הָעוֹף אֲשֶׁר לוֹ אַרְבַּע רַגְלָיִם שֶׁקֶץ הוּא לָכֶם, אמנם לרובם שש רגלים, אך ישנם בעלי ארבע בלבד, ומילת וְכֹל שברישא לרבות בעלי שש. אך כיצד פירשו "עַל אַרְבַּע - זה עקרב" דוקא, והרי הוא בעל שמונה!
אלא שלשון הפסוק וְכֹל הוֹלֵךְ - עַל אַרְבַּע עַד כָּל מַרְבֵּה רַגְלַיִם, משמעו שמספר רגליו מארבע ועד הרבה. אבל התקשתה הברייתא מיהו אותו בעל אַרְבַּע רגלים שברמשים, והרי הם בעלי שש או שמונֶה רגלים! וענתה "זה עקרב" שעיקר כובד משקלו והליכתו על ארבע רגליו האמצעיות, כאשר הזוג האחורי מיועד יותר לדחיפה והזוג הקדמי יותר לגישוש וחפירה. ומרבה הפסוק וְכֹל הוֹלֵךְ - לרבות את החיפושית, שאצלה שתי הרגלים האמצעיות בלבד משמשות לתפקיד זה.
