מה נכנס לנו לתוך הפה?

הרב דב קדרון

חולין סד ע"ב

בגמרא מובאת ברייתא האוסרת באכילה אפרוח קטן שעדיין לא נפתחו עיניו, משום שהוא נחשב כשרץ השורץ על הארץ.

במסכת ביצה (ו,ב) מובאת מחלוקת תנאים בעניין זה וב"בירור הלכה" שם התבאר שלהלכה נפסק שמותר לאכול אפרוח אפילו אם עדיין לא נפתחו עיניו ואין בזה איסור משום שרץ, בתנאי שהאפרוח יצא לאוויר העולם, כלומר שהוא נולד ויצא מתוך הביצה.

עוד מובא שם ב"בירור הלכה" שאם האפרוח נולד אבל עדיין לא גדלו כנפיו, כלומר הנוצות שעל גופו (להבדיל מהפלומה) - אזי אין בו אמנם איסור משום שרץ, אבל אסור לאכלו משום שזה דבר מאוס ומשוקץ, והאוכלו עובר על איסור "בל תשקצו".

ב"בירור הלכה" למסכת מכות מובאת מחלוקת הראשונים האם איסור "בל תשקצו" נאסר מן התורה, או שזהו איסור מדרבנן. עוד מובא שם, על פי הגמרא בהמשך מסכת חולין (דף סז), שגם דברים מאוסים מותרים באכילה למי שלא מודע לכך שהוא אוכל אותם.

אילו היה אסור גם מה שלא רואים לא היינו יכולים לנשום ולא לשתות מים, כמו שכתב ערוך השולחן (יורה דעה סימן פד,לו): "ובילדותי שמעתי מפי אחד שהיה במרחקים וראה דרך זכוכית המגדלת עד מאד כרבבות פעמים במים כל המיני ברואים, ולפי זה איך אנו שותים מים, שהרי אלו הברואים נתהוו במקורם? אמנם האמת הוא דלא אסרה תורה במה שאין העין שולטת בו, דלא ניתנה תורה למלאכים, דאם לא כן הרי כמה מהחוקרים כתבו שגם כל האויר הוא מלא ברואים דקים מן הדקים וכשהאדם פותח פיו בולע כמה מהם...".