הקשר המיוחד בין סבא לנכד

הרב דב קדרון

חולין עט ע"א

באיסור התורה (ויקרא כב,כח): "אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד", לדעת חנניה, אסור לשחוט את האב והוולד באותו יום, כי "חוששים לזרע האב" ולדעת חכמים מותר, כי האיסור מתייחס רק לאמא, ולא לאבא. הרמב"ם (הלכות שחיטה יב,יא) פוסק שלמעשה הדבר ספק, ולכן אם ידוע מי הוא האב אסור לשחוט אותו ואת בנו באותו יום, אולם מי שעבר על איסור זה אינו לוקה, מחמת הספק.

בניגוד לבהמות, שם אין כל כך קשר בין האבא לצאצאיו, אצל בני אדם שנינו במשנה (עדויות ב,ט): האב זוכה לבן בנוי ובכח ובעושר ובחכמה ובשנים. בירושלמי (קידושין פ"א ה"ז) נאמר שכשם שהבן זוכה לחמשה דברים הבאים מכוחו של אביו - כך הבן מחויב לכבד את אביו בחמשה עניינים: מאכיל ומשקה, מלביש, מנעיל ומנהיג

בספר עלי תמר (על הירושלמי) כתב שמכאן יש קצת ראיה למהרי"ק (סימן ל) שפסק שאדם לא חייב בכבוד אבי אביו, שהרי הירושלמי אומר שמצוות כיבוד אב היא בהתאם לחמשת הדברים שבהם זכה הבן מאביו, והרי מאבי אביו לא זכה.

אולם נראה שניתן לומר גם להיפך, שמכאן יש ראיה שחייב אדם לכבד גם את אבי אביו, שהרי אותם חמשה דברים שזכה בהם הבן מאביו הגיעו לאביו מאבי אביו, לכן אם כי חייב הבן לכבד את אביו יותר מאת אבי אביו, כי מאביו הוא קיבל חמשה דברים באופן ישיר, מכל מקום חייב הוא גם בכבוד אבי אביו, כי קיבל ממנו בעקיפין את אותם חמשת הדברים.

ידוע מה שאומרים בשם אחד האדמו"רים, שכאשר נולד לאדם נכד אמר לו: "עכשיו נהיית בן אדם", כי אצל הבהמות אין שום קשר בין הסבא לנכד, ורק אצל בני אדם יש קשר בין סבא לנכד.