סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

זרק פשתן למים חייב - פשתה תרבותית 

 

 "רבא לטעמיה, דאמר רבא: זרק סודר למים חייב, זרק פשתן למים חייב. בשלמא סודר עביד כיבוס, אלא זרע פשתן מאי טעמא? וכי תימא משום דמקדח, אי הכי חיטי ושערי נמי. הנך אית להו רירי. אי הכי שלחים נמי? התם קעביד לישה" (זבחים, צד ע"ב).

פירוש: [רָבָא בענין זה הולך לְטַעְמֵיהּ [לשיטתו], שאָמַר רָבָא: אם זָרַק סוּדָר לַמַּיִם בשבת חַיָּיב, זָרַק זרעי פִּשְׁתָּן לַמַּיִם חַיָּיב. ודנים לגופה של הלכה זו: בִּשְׁלָמָא [נניח] סוּדָר שלא יזרקנו למים משום שהוא סבור כי שריה עָבֵיד [עושה] כִּיבּוּס], אֶלָּא זֶרַע פִּשְׁתָּן מַאי טַעְמָא [מה טעם הדבר]? וְכִי תֵּימָא [ואם תאמר] מִשּׁוּם דְּמִקְדַּח [שמתחיל לצמוח] ויש בכך משום איסור זריעה, אִי הָכִי [אם כך], חִיטֵּי וְשַׂעֲרֵי נַמִי [חטים ושעורים גם כן]! ומשיבים: טעם הדבר אינו משום זריעה, אלא הָנָךְ אִית לְהוּ רִירֵי [אלה, זרעי פשתן, יש להם ריר] המופרש מהם במים. ושואלים: אִי הָכִי [אם כך], שְׁלָחִים (עורות) נַמִי [גם כן], הרי גם להם יש ריר היוצא מהם במים! ומשיבים: הָתָם [שם] בפשתן, הרי זה קָעָבֵיד [עושה] לִישָׁה האסורה בשבת, מה שאין כן בשלחים (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: פשתה תרבותית   שם באנגלית: Flax   שם מדעי: Linum usitatissimum

שם נרדף במקורות: כיתנא, בוץ


נושא מרכזי: מהו הריר היוצא מזרעי הפשתן ובמה הם שונים מזרעי חיטה ושעורה?

 

לנושאים נוספים העוסקים בפשתה תרבותית - הקש/י כאן.

 

מפרש רש"י בסוגייתנו: "הנך אית להו רירא - זרע פשתן במים נפקא רירא מיניה ומדבקי אהדדי". התכונה המיוחדת המבדילה בין זרעי פשתן לזרעי חיטה ושעורה היא ריר המופרש מהם לאחר שרייה במים ויוצר יחד עם הזרעים כמין עיסה. זרעי פשתן ומיני קקטוס מכילים כמות גדולה מאד, בהשוואה לצמחים אחרים, של חומר הנקרא ריר צמחי (מוצילג - Mucilage). הריר הצמחי נמס במים ויוצר תמיסה רירית סמיכה ודביקה בצורת ג'ל. הוא מתנפח במים אך איננו נמס בתוכם. המוצילג מיוצר על ידי רוב הצמחים ומספר מיקרו-אורגניזמים. המוצילג הוא תערובת של גליקופרוטאינים (חלבונים שמוחברים להם שרשראות סוכרים קצרות) קוטביים ופולימרים רב-סוכריים חיצוניים Exopolysaccharides (1) או ליתר דיוק Polyuronides.

למוצילג יש תפקיד במניעת איבוד מים מפני שטח העלים וכמאגר מים וחומרי תשמורת לעיתות מצוקה. הריר המומס במים מקטין את קצב איבוד המים בתהליך הדיות (טרנספירציה). הריר נמצא בפרחים, בעלים, קליפת הגבעול ובדפנות התאים. הריר המופרש על ידי הזרע והשורשים מסייע לנביטת הזרע בכך שמגדיל את כושר ספיחת המים לזרע וחשוב באחיזת השורשים בקרקע. תכונת ההדבקה מנוצלת בטבע על ידי צמחים טורפים כמו הטללית על מנת להדביק את החרק הניצוד. ריר זה משמש בתעשייה כדבק לנייר. למוצילג השפעות רפואיות חשובות ולכן מומלץ לצרוך זרעי פשתן למגוון בעיות רפואיות. זרעי פשתן עשירים בחומצות שומן מסוג אומגה 3. חומצות השומן ה'טובות' האלה מעוררות עניין בקרב החוקרים שמחפשים מוצרים להורדת רמת הכולסטרול, לייצוב רמת הסוכר בדם, להפחתת הסיכון ללקות בסרטן השד, הערמונית והמעי הגס, וכן זיהומים דלקתיים שמלווים במחלות, דוגמת אסטמה. הריר מחליק ומרפא רקמות ריריות ומשלשל מתון ולכן הוא יעיל במצבי עצירות משתמשים בו כתרופה לדלקות במערכת הנשימה ובמערכת העיכול.

לפשתן יש שני טיפוסים של זרעים: חומים או צהובים-זהובים. לרוב הזנים יש מאפיינים תזונתיים דומים וריכוזים דומים של חומצת השומן קצרת השרשרת – אומגה 3. קיים יוצא מן הכלל אחד והוא זן של פשתן צהוב ששמו המסחרי הוא לינולה המכיל הרכב שומנים שונה לחלוטין ומכיל ריכוז נמוך בהרבה של אומגה 3. למרות שהזן החום ניתן לאכילה ונאכל במשך אלפי שנים כמו הזן הצהוב הוא מפורסם יותר כמרכיב בהכנת צבעים, סיבים ומזון לבהמות. זרעי פשתן משמשים להפקת שמן הפשתן שהוא אחד מהשמנים המסחריים העתיקים ביותר ושימש במשך מאות שנים לאחר דילול לצביעה וציפוי.

        

זרעי פשתה חומה
 

 

 זרעי פשתה זהובה
צילם: Rumun999


 
זרעי פשתן לאחר השריה במים - ניתן לראות את הריר העוטף אותם והתחלה של נביטה


(1) תרכובות בעלות משקל מולקולרי גבוה המורכבות משיירים סוכריים ומופרשות על ידי צמחים ומיקרו-אורגניזמים לסביבה החיצונית, בדרך כלל כאמצעי הגנה ובידוד מהסביבה.


 

לעיון נוסף:

והם מתאוים לכלי פשתן – פורטל הדף היומי
פשתה תרבותית – צמח השדה
תזונה ודיאטה
ראה מאמר של משה כוכב העוסק בהיבטים הרוחניים של הפשתן

מבנה המוצילג:

The Mucilage from Indian Wheat, Plantago Fastigiata
The Mucilage from Slippery Elm Bark
 

 
א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.



כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר