סקר
האורך של מסכת חולין:






 

הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים

 

וְנַחְנוּ מָה, עָפָר וָאֵפֶר

חולין פט ע"א


"אמר רבא ואיתימא רבי יוחנן: גדול שנאמר במשה ואהרן יותר ממה שנאמר באברהם. דאילו באברהם כתיב (בראשית יח, כז) וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר, ואילו במשה ואהרן כתיב (שמות טז, ז) וְנַחְנוּ מָה".

 

כלומר שעפר ואפר יש להם שווי מסויים ואילו "מה?" משמעו שמחפשים ולא מוצאים דבר.

 

וקשה, הרי גם עפר ואפר משמעו דבר שאין לו שום ערך כלל, שהרי גם איוב אמר: (ל, יט) וָאֶתְמַשֵּׁל כֶּעָפָר וָאֵפֶר, ואילולא כן מר בריה דרבינא לא היה מבקש (ברכות דף יז ע"א) ונפשי כעפר לכל תהיה. ובמסכת סוכה דף ד ע"א: "רבי יוסי אומר: תבן ואין עתיד לפנותו - הרי הוא כעפר סתם, ובטל", כלומר שבטל כדבר שאין לו שום ערך לשומרו, וכך לשון ביטול גמור כבר מימות תחילת הראשונים: "כל חמירא דאית לי בביתי לבטיל ולהוי כעפרא".

 

אלא שכשם שתירצו (ברכות דף לג ע"ב; מגילה דף כה ע"א) "אין, לגבי משה מילתא זוטרתא היא"; כך: אין, עפר לגבי אברהם אבינו לאו מילתא זוטרתא היא, (תענית דף כא ע"א) "הא עפרא מעפרא דאברהם אבוהון הוא, דכי הוה שדי עפרא - הוו סייפיה, גילי - הוו גירי, דכתיב (ישעיהו מא, ב) יִתֵּן כֶּעָפָר חַרְבּוֹ כְּקַשׁ נִדָּף קַשְׁתּוֹ".

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר